כניסה לרשומים

   :
 
להרשמה  |  שכחתי סיסמא
שמיים
כתוב כתבה
מגזין שמים
חור לבן- פרק א'
פסיה ברכה מילר   כתבת פעילה
ארץ ישראל; יהדות; סיפורים; פנאי ותרבות;

הבטתי בה, מופתעת.


"זה לא נכון, זה פשוט לא נכון!" צעקתי וסגרתי מאחורי את הדלת.


נשענתי על צדה הפנימי, נושמת עמוק.


אני בכלל לא התכונתי שזה מה שיקרה. בסך הכל שאלתי אותה אם היא חושבת שכדאי שנארגן לשירה מסיבת הפתעה ליום הולדת. לא הייתי בטוחה שהיא תאהב את הרעיון, אבל לא ציפיתי לתגובה כזאת.


"לא רוצה! את סתם רוצה שנארגן גם לך!" היא צעקה. "כי את לא מקבלת מספיק תשומת לב, לא בכלל לא, נכון? כי את, מפונקת קטנה שכמוך, חושבת שבגלל שאת "חולה" צריך להתנהג אלייך יפה, ולקבל אותך, ולהקשיב לכל תלונה שלך, ולבטל טיולים כי עשו לך טיפול ביום לפני, ו..."היא עצרה כדי לנשום אוויר ואני הטחתי בה בחזרה את המילים בהן נפתח הסיפור:


"זה לא נכון, זה פשוט לא נכון!" צעקתי וטרקתי את הדלת. יצאת החוצה לנשום אוויר. לאחרונה נעשה לי יותר ויותר קשה לנשום לפעמים, וכבר קרה לי פעמיים שהתעלפתי בגלל זה. אבא ואימא לא יודעים. יש להם מספיק בעיות גם ככה. בחרתי להתעלם. אם זה יחמיר עוד אני אפנה אליהם. אבל כרגע אני לא מוכנה לזה. עוד לא.


ניסיתי לנשום עמוק. לא הצלחתי. בקושי הצלחתי לעמוד. נפלתי על הרצפה, מסוחררת. ראייתי היטשטשה. מול עיני צמחו כתמים שחורים שגדלו לעיגול אחד גדול, אליו נפלתי, נפילה אינסופיות.


חור שחור.


~~~אין להבין מהסיפור כי אני תומכת בהתנהגות שכזאת.בכל מקרה שכזה יש לפנות להוריכם, ומיד.~~~


כא אלול התשע"ז 20:23   |  צפיות (762) |  תגובות (1) |  
דירוגדירוג כתבה חור לבן- פרק א': 5 כוכבים: כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (3 מדרגים)
 
|  הוספת תגובה
תגובות
ואאווו
חיה (ו' חשון ה'תשע''ח 21:08)
עבור לתוכן העמוד