כניסה לרשומים

   :
 
להרשמה  |  שכחתי סיסמא
שמיים
כתוב כתבה
מגזין שמים
יומנה של מרים
פסיה ברכה מילר   כתבת פעילה

אני לא יודעת מה הולך להיות.אני לא יודעת מה הולך לקרות.אני רק יודעת שהכל הולך להשתנות. דברים לא ישארו כמו שהם.


אנחנו עומדים לחזור לארץ ישראל.ארץ בה סבא שלי נולד. בגיל עשר הוא הוגלה לבבל. עד היום הוא לא יודע מה קרה לאבא שלו, שפשוט נעלם. אבל הוא תמיד אומר לנו שהוא עוד לא התייאש. והוא גם לא ייתיאש.


סבא שלי סיפר לי שבארץ ישראל עמד בית המקדש. שאלתי אותו מה ואיך  זה היה והוא סיפר לי. רשמתי את הכל ביומן שלי. אז הנה.:


" בית המקדש,היה בית ששלמה המלך- את יודעת מי זה שלמה, נכון?"


"בטח", עניתי. " הוא היה הבן של דוד, ובימיו היתה שלווה. מלכות ישראל היתה ה-אמ-פר- יה", שמחתי להפגין את ידיעותי.


"נכון, חכמה קטנה שלי", המשיך סבא ." בית המקדש נבנה על ידי 150.000 אנשים! במשך שבעה שנים. למחר מכן הוא עמד במשך יותר מארבע מאות שנה!"


"זה באמת הרבה" הסכמתי. "אפילו יותר ממה שאתה חיית!"


"כן", נאנח סבא."אך לולי היינו חוטאים, הוא היה קיים עד ימינו!"


זה מה שסבא שלי סיפר לי.


או, רגע, שכחתי בכלל להציג את עצמי. 


אני מרים, בת שש, עד עכשיו גרתי בבבל, ועכשיו אני אעלה לישראל.


אבא שלי לימד אותי לכתוב ולקרוא כבר בגיל 4 כי הייתי מדברת הרבה. הוא אמר לי שעכשיו אני אוכל לכתוב הכל ושזה יהיה טוב לכולם.


אז, אני מוכנה להתחיל.


רוצים להתחיל איתי?


יט אלול התשע"ז 19:46   |  צפיות (640) |  תגובות (0) |  
דירוגדירוג כתבה יומנה של מרים: 5 כוכבים: כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (3 מדרגים)
 
|  הוספת תגובה
עבור לתוכן העמוד