כניסה לרשומים

   :
 
להרשמה  |  שכחתי סיסמא
שמיים
כתוב כתבה
מגזין שמים
שמחה מתגלגלת
ידידיה לנווירט   גולש צעיר
סיפורים;
שמחה מתגלגלת

"שמעתם מה קרה?" ניכנס שמעון לכיתה ושאל, שאלנו בחזרה "מה קרה?" הוא מיהר להשיב "יוסי מכיתתנו נפל ואומרים שהוא שבר את הרגל".


"איך הוא נפל?" שאלו כולם, שמעון מיהר להשיב "הוא עשה עם יעקב מכיתה ה' תחרות ריצה והוא לא שם לב שלפניו יש אבן, הוא רץ ונפל עליה", נבהלנו נורא.


נשמע הצלצול כולם נכנסו לכיתה, חיכינו למורה אבל הוא עדין לא הגיע.


אמרתי בקול רם "אני הולך לראות למה המורה מתעכב".  יהודה אמר "אני יבוא איתך גם" הסכמתי .


הלכנו לחדר מורים והוא לא היה שם, הלכנו למנהל והוא אמר לנו "המורה שלכם נסע עם יוסי לבית חולים".  נבהלנו. המנהל ראה זאת על פנינו ומיד הרגיע אותנו "הוא עוד חצי שעה בערך אמור להגיע, פשוט מישהו מבית הספר היה צריך לנסוע איתו באמבולנס ולחכות שאמו תגיע לבית חולים ותהיה איתו".  גם כשהוא אמר את המילה אמבולנס נבהלנו, שאלנו אותו "למה לקחו אותו לבית חולים זה רק שבר?, ולמה באמבולנס?", הוא מיד אמר "כנראה שהוא שבר את שתי הרגליים והוא גם איבד את ההכרה לכן הזמנו אמבולנס", עכשיו הבנו ואמרנו לו "אם יש משהו חדש לגבי מצבו של יוסי תעדכן את כיתתנו מיד", הוא אמר "בשמחה".


לפני השיעור האחרון של אותו היום אמרתי ליעקב, דרור, איתן ויהודה לבוא אלי, הם שאלו למה אבל אמרתי להם שאני אגיד להם אבל לא עכשיו.


בסיום הלימודים הם רצו אלי ובפה אחד שאלו "מה רצית?", עניתי להם "נתקשר לאמא של יוסי ונשאל אותה אם יהיה אפשר לבוא מחר ישירות אחרי הלימודים לבקרו", הם מיד התלהבו על הרעיון וענו תשובה חיובית.


כשחזרתי הביתה התקשרתי לאמא של יוסי ושאלתי אותה האם יהיה אפשר לבוא באזור ארבע לבקר את יוסי, היא אמרה "הוא רק עכשיו התעורר, אבל נראה לי שעד מחר הוא יתאושש".


 אמרתי לה שתגיד לו רפואה שלמה ולפני שהיא ניתקה את השיחה שאלתי אותה מה מצבו, היא אמר  מיד "הוא שבר את שתי הרגליים ופתח את הראש, הוא כנראה יצטרך להישאר עוד כמה ימים בבית חולים", נבהלתי, אבל היא הוסיפה ואמרה "אל תדאג זה לא משהו מסוכן הוא רק צריך לנוח ושיעשו לו בדיקות", נרגעתי ואמרתי לה "מחר נבוא כמה חברים מהכיתה ואני לבקרו באזור ארבע, ותמסרי רפואה שלמה וד"ש חם ליוסי".


ישירות אחרי שניתקתי את השיחה התקשרתי ליעקב, דרור, איתן ויהודה ואמרתי להם שיבואו אלי בארבע וחצי ונכין ליוסי שלט, אמרתי להם גם שכל אחד יביא משהו מתוק שנצרף לשלט.


בארבע וחצי כולם כבר היו בביתי, התחלנו לעשות את השלט, לאחר רבע שעה אימי הביאה לנו כיבוד מפנק, אמרנו תודה רבה ונהננו מהכיבוד מאד.


למחרת סיימנו את הלימודים באחת וחצי. אמרתי ליעקב, דרור, איתן, ויהודה שנעלה לאוטובוס של שלוש לכיוון הבית חולים, גם הזכרתי להם להביא מספיק כסף לאוטובוס.


עלינו על האוטובוס, עד שהגענו לבית חולים לקח לנו זמן. הגענו בארבע וחמישה וישירות עלינו לקומה שבה יוסי היה.


נכנסנו לחדרו עם השלט שהכנו בשבילו והבאנו לו דברים טעימים.


שאלנו אותו איך הוא מרגיש ומתי הוא ישתחרר הבית חולים, הוא אמר "בעזרת ה' מחר אני הולך להשתחרר, ואני מרגיש יותר טוב".


לקחנו צבעים וכל אחד צייר לו משהו חמוד על הגבס.


בשעה חמש הלכנו, עלינו על האוטובוס בחזרה הביתה ופתאום איתן אמר "למה שלא כל שבוע נבוא לבית חולים ונשמח חולים?" מיד  אמרנו – כולנו ביחד- תשובה חיובית, אבל פתאום דרור אמר "אנחנו אבל צריכים אישור, לא?" הוא הוריד לנו את השמחה שהייתה, אבל פתאום ניזכרתי שמותר מכיתה ז' ואנחנו כבר בכיתה ח', אמרתי להם את זה והחזרתי להם את השמחה.


כבר בשבוע אחרי נסענו לשמח חולים עם בלונים, שלטים וממתקים.


לאט, לאט עוד ילדים מהכיתה הצטרפו וכבר היינו ממש הרבה, החלטתי שנעשה תורנות ובכול שבוע חמשה ילדים יסעו ולא הרבה במכה.


כולם הסכימו לרעיון הזה והתחלנו אותו כבר באותו השבוע.  


ה כסלו התשע"ה 13:30   |  צפיות (621) |  תגובות (2) |  
דירוגדירוג כתבה שמחה מתגלגלת: 4 כוכבים: כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (4 מדרגים)
 
|  הוספת תגובה
תגובות
כתבת סיפור יפה ומרגש!
אני (ה' כסליו ה'תשע''ה 14:01)
ממש יפה! כל הכבוד לילד מהסיפור :)
שירה הרטמן (ה' כסליו ה'תשע''ה 13:50)
כתבות נוספות
עבור לתוכן העמוד