• עמוסים נשאם

שבת נחמו

"עין בעין יראו בשוב ד' ציון" (ישעיהו נב ח)

גם עכשיו אנחנו רואים איך העקוב מתישר. מה פירוש "עין בעין"? כשזוכים להסתכל על המאורעות ההסתוריים מתוך העין האלקית, מתוך חיים של אמונה, כשזוכים לכוון את העין האנושית אל מול העין האלקית – אז רואים "בשוב ד' ציון". אם לא כך, מופיעים בלבולים. מופיעה ביקורת על כל הדברים שבאמצע הדרך. והלא אמנם, 'העקוב' כבר לא עקוב, אבל גם 'המישור' עדין אינו מישור גמור, הוא הולך ומתיישר. אנחנו באמצע הדרך. ובשביל לראות כל זה, יש צורך בבירורים אמיתיים, בניחומים אמיתיים! בנחמת אמת. ואזי "ונגלה כבוד ד' וראו כל בשר יחדו כי פי ד' דבר" (ישעיהו מ ה).

(עפ"י שיחות הרצ"י זצ"ל ואתחנן)

 

*

 

 

התפייסות אלקית

"כי מלאה צבאה כי נרצה עוֹנה" (ישעיהו מ א). אנו מוצאים בדברי חז"ל שאסור לומר לבעל תשובה "זכור מעשיך הראשונים" (ב"מ נח ב). להזכיר לאדם עבירות שעשה. זה מצער אותו ומקנטר אותו. וזו ודאי רשעות. אבל כאן הוא להיפך. מזכירים עוונה שהיה, עווֹנה שכבר נרצה, נתבטל ונעקר מעיקרא (ראה אוהת"ש יא א) על ידי תשובה מאהבה המהפכת זדונות לזכויות (יומא פו ב). יש הִתרצוּת אלקית. ריבונו של עולם התרצה איתנו, עם עַמנו ועם ארצנו. הרוגז הכפול נפסק. "כי לקחה מיד ד' כפלים מכל חטֹאתיה" (ישעיהו שם). לכן ההתנחמות היא בכפלים. מצב זה דומה קצת למצבנו עכשיו, באחרית הימים, בעקבתא דמשיחא.

(עפ"י שיחות הרצ"י זצ"ל ואתחנן)

***

עבור לתוכן העמוד