• עמוסים נשאם

פרשת מסעי

ירושה והורשה

היום מתברר כיצד נכנסים לארץ! "כי אתם עֹברים את הירדן אל ארץ כנען" (במדבר לג). יש צורך לדעת איך: "והורשתם!" מכאן דברי הרמב"ן היסודיים, הקובעים שיש מצוה דאוריתא לכבוש את ארץ ישראל.. ומתוך כך תגרשו את מי שאינו שייך לארץ.. היסוד הוא: "והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם". יש מצוה להוריש. יש מצוה לסדר את הדברים כהוגן באופן תקיף, ממלכתי וצבאי. מתוך כך מופיעה אזהרה נוראה: "ואם לא תורישו" – הנוגעת לנו גם היום, לגבי ההתנהגות הממשלתית הפוליטית ביחס לחבלי ארצנו – "והיה אשר תותירו מהם לשִׂכים בעיניכם ולצנינִם בצִדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה". אתם תסבלו מהם כהוגן. זאת הכניסה הלאומית הבריאה האמיתית והיסודית.

צבא וישיבה

התורה מקיפה את כל עניני האדם. לפני שנים אחדות התקימה פגישה במשרדי ראש הממשלה בענין הישיבה והצבא. מצידו האחד של השולחן ישבו אנשי צבא, ומציוד השני ישבו ראשי ישיבות. אז הבהרתי, שכולנו יושבים בצד אחד, ואין כאן דיון של שני צדדים. יש לזכור, שכולנו "עבדי ד' וישראל עמו", מה שמחייב את כולנו. אור ד' מקיף את כולנו, ומתוך כך יש לברר חילוקי התפקידים. על כן כולנו יושבים בצד אחד!

 

(עפ"י שיחות הרצ"י זצ"ל מסעי)

*

 

המדבר – בית ספר לאמונה

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, הִגַּעְנוּ לִקְצֶה הַמִּדְבָּר וְהִנְנוּ עוֹמְדִים בְּשַׁעֲרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כָּל מַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל. וְאַף אָמְנָם יָצָאנוּ בְּרֶוַח גָּדוֹל מִכָּל הַכִּשְּׁלוֹנוֹת, מִן הַ"טִּיּוּל" בַּמִּדְבָּר הָאָיֹם וְהַנּוֹרָא. שׁוּב אֵינֶנּוּ יְרֵאִים מֵחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, מִן הַהֵאָחֲזוּת בָּאָרֶץ. מִרְיָם וְאַהֲרֹן נֶאֶסְפוּ, מֵתוּ, יָבְשָׁה הַבְּאֵר הַנִּסִּית, נִסְתָּלְקוּ עַנְנֵי הַכָּבוֹד, שׁוּב אֵינֶנּוּ תְּלוּיִים בְּהַשְׁגָּחָה נִסִּית שֶׁל אַבָּא, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יֵשׁ בְּכֹחֵנוּ לְהֵאָחֵז בָּאָרֶץ, לְעָבְדָּהּ וּלְשָׁמְרָהּ בְּזֵעַת אַפֵּנוּ, וְגַם לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וּלְכָבְשָׁהּ. הִנְנוּ מֻכְשָׁרִים, הִנְנוּ מוּכָנִים כְּבָר, לְנַהֵל חַיֵּי מַמְלָכָה, מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ – פֹּה, בָּאָרֶץ, בְּלֹא חֲשָׁשׁ וּבְלֹא רֹגֶז, רַק בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה. הֲרֵי זֶה בְּעַצְמוֹ דָּבָר עָצוּם, נֶהְדָּר! נִרְפֵּאנוּ מִמַּחֲלַת הַמְרַגְּלִים שֶׁמָּאֲסוּ אֶרֶץ חֶמְדָתֵנוּ! וְהַדֶּרֶךְ, שֶׁיְּכוֹלָה הָיְתָה לִהְיוֹת נְעִימָה וְקַלָּה, נִתְאָרְכָה לִהְיוֹת דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וּמְיַגַּעַת, רַבַּת סַכָּנוֹת וְסִבּוּכִים קָשִׁים וּבִלְתִּי נְעִימִים, רַבַּת נִסְּיוֹנוֹת.

אָמְנָם "לְפִי הַצַּעַר – הַשָּׂכָר".רֶוַח עָצוּם הִרְוַחְנוּ, עַם יִשְׂרָאֵל, עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְאָרְכָה לָנוּ הַדֶּרֶךְ מֵאַחַד עָשָׂר יוֹם - לְאַרְבָּעִים שָׁנָה! אַרְבָּעִים שָׁנָה נָפַלְנוּ וְקַמְנוּ, נָפַלְנוּ וְקַמְנוּ – דֶּרֶךְ חֵטְא הָעֵגֶל, דֶּרֶךְ קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה, דֶּרֶךְ לָשׁוֹן הָרַע שֶׁל מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, דֶּרֶךְ חֵטְא הַמְרַגְּלִים, דֶּרֶךְ קֹרַח, דָּתָן וַאֲבִירָםבְּחֻצְפָּתָם וּכְפִירָתָם, דֶּרֶךְ רִשׁעוּתוֹ שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע וְעוֹד וְעוֹד וְעוֹד... וּמִכֹּל נִסָּיוֹן, מִכֹּל נְפִילָה וּנְפִילָה, לָמַדְנוּ דְּבַר-מָה, הִתְחַזַּקְנוּ וְנִבְנֵינוּ, נִטְהַרְנוּ וְהִתְנַקֵּינוּ, דֶּרֶךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁהָיוּ לָנוּ כְּ"בֵית-סֵפֶר לְהַכָּרַת עַם יִשְׂרָאֵל", בֵּית-סֵפֶר אָרֹךְ וְקָשֶׁה וְנִפְלָא, לִהְיוֹת לְמֵדִים - כֵּיצַד מַאֲמִינִים! כֵּיצַד מַאֲמִינִים בַּקָדוֹש בָּרוּךְ הוּא. בֵּית-סֵפֶר לֶאֱמוּנָה! אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהֵם כְּמוֹ פְּרוֹזְדוֹר אָרֹךְ אָרֹךְ, מִסְדְּרוֹן שֶׁרֵאשִׁיתוֹ עַל גְּבוּל מִצְרַיִם וְסוֹפוֹ עַל גְּבוּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!

אָמְנָם בְּעוֹד דְּבַר מָה גָּדוֹל וְנִפְלָא זָכִינוּ, דֶּרֶךְ הַהִתְנַגְּשׁוּת הַתְּדִירִית בְּאוֹיְבֵינוּ, בְּדַרְכֵּנוּ אֶל בֵּיִת חָיִינוּ – הָפַכְנוּ מִבַּעֲלֵי נֶפֶשׁ שֶׁל עֶבֶד, לְעַם שֶׁל גִּבּוֹרִים, בְּנֵי חוֹרִין, עֵזִים שֶׁבָּאֻמּוֹת.

הַיּוֹם אָנוּ נִּפְרָדִים מִן הַ"דֶּרֶךְ" וְנִכְנָסִיםלַ"בַּיִת". אַשְׁרֵינוּ! נִּכְנָסִים חֲזָקִים, גִּבּוֹרִים, וּבִמְיֻחָד - מְאֻחָדִים. "וּמִי כְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ"! עַם יִשְׂרָאֵל בָּא לְהִתְנַחֵל בְּבֵית חַיָּיו לְעוֹלָמִים. הוֹ בְּוַדַּאי, אַף כָּאן עֲבוֹדָה רַבָּה לְפָנֵינוּ, וְעוֹד נָכוֹנוּ לָנוּ נִסְּיוֹנוֹת רַבִּים, אֲבָל בַּבַּיִת הַכֹּל אַחֶרֶת.חָזָק חָזָק וְנִתְחַזֵּק.

(על פי 'תורת ד' תמימה' לר. סופר)

**


עבור לתוכן העמוד