• עמוסים נשאם

פרשת נשא

צבאיות

בכל חלק של האומה ישנם יוצאי צבא. בדיעבד, במציאות ההווה בינתיים, יש צורך בצבא לשמירת האומה. אבל הצבא בצורתו השלמה הוא צבא שבט לוי לעבודת הקודש, "זאת אשר ללוים, מבן חמש ועשרים שנה ומעלה, יבוא לִצבֹא צבא בעבֹדת אהל מועד" (במדבר ח כד). הם הצבא הראשון, צבא של קודש, צבא של תורה, ומצבא זה נמשך הצבא הממשי המלחמתי. המונח 'צבא' מקורו הוא בקודש.

(עפ"י שיחות הרצ"י זצ"ל נשא)

*

 

יוצאי צבא בישראל

במעבר הזה דרך המדבר, אנו נפגשים באופן טבעי במצבים של כיבוש, ומתוך כך נפגשים במושג של צבא. מצוַת הצבאיות ביסודה היא המשך של יציאת מצרים. יש מקום להזכיר את הביטוי של ה'חפץ חיים' זצ"ל, שהיה יהודי כלל ישראלי, אותו אמר לבחור אחד שנקרא לצבא הגוים: "יש לך הזדמנות להיות בצבא הפולני? אל תשתמט. המשיח יבוא עוד מעט, ותקום מדינה, ומדינה צריכה צבא. זאת עכשיו הזדמנות טובה לעשות תרגילים עבור הצבא שלנו". בפרשה של היום נפגשים במציאות של צבא במובנו הממשי-מעשי, במובנו הלאומי-מדיני-אסטרטגי, "מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא בישראל" (במדבר א ג). כשעוברים על כל חומש במדבר, על סדר המסעות האלקיים שלנו, נפגשים בעובדה שאנחנו 'צבאיים-מיליטריסטים'.

צבא עבודת הקודש

מה אנו מוצאים אחר כך? "מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד" (שם ד ג). זהו 'אגף כח אדם' שלנו מתוך הישיבה, מתוך המשכן ואהל מועד. נפגשים באותה מילה: "צבא", הן אצל הצבא העוסק במצות כיבוש הארץ, והן אצל יוצאי הצבא בישראל לגבי עבודת המשכן. אין כאן סתירה אלא המשך אלקי אחד. הצבא הראשון שלנו הוא הצבא של עבודת הקודש. יהושע, הכובש הגדול "לא ימיש מתוך האהל" (שמות לג יא), זהו תחילת הצבא ושורשו.

(עפ"י שיחות הרצ"י זצ"ל נשֹא)

**


אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד