• עמוסים נשאם

פרשת אחרי מות- קדושים

מטהרה לקדושה

פרשיות "אחרי מות-קדושים" מופיעות לפעמים מחוברות, כי שתיהן שייכות ליסודיות הטהרה והצניעות, שהן ההיפך של גילוי עריות. שכלול גדול וגבורה גדולה של טהרה שייכים במיוחד לקדושת ישראל. טהרה מביאה לידי קדושה ונמשכת מקדושה. כך הוא אצל כל ישראל, וביחוד אצל אנשי הקודש בישראל.

ומתוך כך "מעלין בקודש", נפגשים בביטוי מיוחד במינו: "קדושים תהיו" (ויקרא יט ב). הביטוי הזה כולל שני מובנים: חיוב וציווי וגם הבטחה וברכה. "קדושים תהיו כי קדוש אני" (שם). כך הוא בדברים הגדולים. אתם קדושים בעצם מציאותכם, בטבעכם. אתם מצווים להתקדש במעשה, מפני שאתם כבר עתה קדושים! ומי שהוא קדוש במהותו, בטבעו, שייך לצוות עליו. "כי עם קדוש אתה לד' אלקיך" (דברים ז ו), ומתוך כך "והתקדשתם והייתם קדושים" (ויקרא יא מד).

(עפ"י שיחות הרצ"י זצ"ל אחרי מות-קדושים)

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד