• עמוסים נשאם

שבת פסח

קדושת הכלל וקדושת הפרט

פסח הוא 'יום ההולדת שלנו'. ביציאת מצרים היינו לעם! המהר"ל מסביר שעניננו המיוחד הוא "אשר בחר בנו מכל העמים", או בלשון המיוחדת שלנו: קדושת הכלל, קדושת הציבור. גם אצל הגוים ישנם 'חסידי אומות העולם', יחידים קדושים. יתכן אפילו מצב של רוח הקודש, כמובא בתנא דבי אליהו רבא פרק ט. אבל איזו מין רוח הקודש? לפי המעשים! רוח הקודש פרטית. אמנם עניננו הוא רוח הקודש המופיעה עלינו מלמעלה למטה, על ידי "כפית הר כגגית", מכח יצירה אלקית, "עם זוּ יצרתי לי".

 

אהבה רבה

אנו נפגשים עם מושג אהבת הבורא לנבראים. ישנן מדרגות רבות באהבה. ישנן אהבות פרטיות, אנושיות, רומנטיקה קטנה. אך כל אלה מתחילות באהבה אלקית עליונה של "ואתה מחיה את כולם", רומנטיקה אלקית גדולה, שכל סוגי האהבה למיניה הם ניצוץ קטן של האהבה המקורית העליונה של בורא עולם לנבראים. ממנה נמשכת אהבת הבריות, יחס טוב וישר. אנחנו נכדים של אברהם אבינו, אוהב הבריות כולן. ככל שמתגלה קדושת ישראל וגבורתו, יותר מתגלה אהבת בורא עולם לאדם הנברא בצלם ולעולם כולו.

 

שיר השירים

מכאן מגיעים לביטוי של רבי עקיבא, שהוא קרוב למשה רבינו במה. "אמר רבי עקיבא: כל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קודשים" (משנה ידים ג ה). שיר השירים הוא גילוי האהבה, הדבקות והקשר הנצחי לכלל ישראל. מתוך גלוי השראת השכינה בישראל באה התקדשות האנושות כולה, למדרגותיה. ומתי מופיע גילוי זה? ביום ההולדת של העם הזה! קודש הקודשים של רוממות האהבה ברום עליוניותה, שייך להתגלות של "ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחרות עולם", על ידי "הבוחר בעמו ישראל באהבה". אהבה זו היא אהבת כל העולמים כולם, כל היצורים כולם וכל האדם כולו, כשבמרכזה: "ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם" (יחזקאל לד לא) - "אתם קרויין אדם" (יבמות סא א).

 

(עפ"י שיחות הרצ"י זצ"ל פסח)

**

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד