• עמוסים נשאם

פרשת תולדות

קדושה משולשת

מהקדושה המקורית השמימית, "קדוש קדוש קדוש ד' צבאות מלא כל הארץ כבודו" (ישעיהו ו ג), נמשכת ומתגלה בסדר הזה יצירת עם ישראל, דרך הקדושה המשולשת של אברהם, יצחק ויעקב. אברהם אבינו כולו פעילות. יצחק אבינו כולו נפעלות. יעקב אבינו – כולו סבוכיות!

הבכוריות ענין אלקי

סיבוכיו של יעקב מתחילים מרגע לידתו. "וידו אֹחזת בעקב עשָו" (בראשית כה כו). ובעצם עוד קודם ברחם: "ויתרֹצצו הבנים בקרבה" (שם כב), מריבים על נחלת שני עולמות (רש"י). ומאז נמשכת 'ההתרוצצות' ביניהם בכל הדורות. אצל יעקב אבינו מופיע הכל דרך סיבוכים. גם פרשת הבכורה מתבררת מתוך הסיבוכים. ומענין, לא מצאנו בשום מקום בפרשתנו רמז לכך שעשיו הוא הבכור. אדרבה, בראשית הפרשה כתוב: "ויקרא (יצחק) את עשו בנו הגדֹל ויאמר אליו" (כז א). ובהמשך: "ותקח רבקה את בגדי עשָו בנה הגדֹל... ותלבש את יעקב בנה הקטָן" (שם טו). גדול וקטן – לא בכור! ובאמת בהמשך מתברר ענין הבכורה: "ויבז עשו את הבכורה" (שם כה לד). הבוז מגלה אי-שיכות גמורה לדבר!

ענין הבכורה הוא סידור אלקי, לא אנושי-מקרי. עשיו מתגלה כאדם החי את עולם הזה בלבד, ואינו ראוי לתואר המקודש של בכורה. ואמנם אף בלידתם כתוב: "ויצא הראשון" (שם כה), הבכור אין כתוב. "ואחרי כן יצא אחיו" (שם כו). רש"י: "שמעתי מדרש אגדה הדורשו לפי פשוטו, בדין היה אוחז בו לעכבו. יעקב נוצר מטיפה ראשונה ועשיו מן השניה , צא ולמד משפופרת שפיה צרה, תן בה שתי אבנים זו אחר זו, הנכנסת ראשונה תצא אחרונה והנכנסת אחרונה תצא ראשונה, נמצא עשיו הנוצר באחרונה יצא ראשון ויעקב שנוצר בראשונה יצא אחרון". דרך כל זה מתברר מיהו הראוי לבכורה, ומיהו באמת – הבכור, "בני בכורי ישראל" (שמות ד כב).

"וירח את ריח בגדיו"

בשעה שניגש יעקב אל יצחק, "וישק לו וירח את ריח בגדיו, ויברכהו ויאמר: ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ד'" (שם כז כז). אומרים חז"ל: "אל תיקרי בגדיו אלא בוגדיו" (סנהדרין לז א). על כך יש לנו פנינה נפלאה של בעל "לב העברי", שהיה אדם נפלא שהיה קנאי גדול לענין ישוב הארץ. הוא פירש, שעל אף שהריח יצחק ברוח קודשו, שבין אלו שיעסקו בתחית האומה ובבנין הארץ על אדמת הקודש יהיו גם רבים שאינם מדקדקים במצוות, כביכול 'בוגדים', ואף על פי כן כל כך יהיו אהובים לפניו יתברך, הנה אף על פי ש"וירח את ריח בגדיו" – "ויברכהו"! מפני שעל כל פנים, הוא "שדה – אשר ברכו ד'"! הריח ברוח קודשו שהללו, 'החלוצים-הבוגדים', ברוכים יהיו בברכת הארץ, ותשועה גדולה עתידה לצאת מכאן לישראל ולעולם.

(עפ"י שיחות הרצ"י זצ"ל תולדות)

**

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד