• עמוסים נשאם

פרשת חיי שרה

יצחק אבינו – צדיק נסתר

אחרי שתי פרשיות של אברהם אבינו, מופיעות שתי פרשיות של יצחק אבינו: 'חיי שרה' ו'תולדות'. השלשלת האלקית של האבות צריכה להתגלות דוקא כקדושה משולשת. אברהם אבינו, "האדם הגדול בענקים", הוא הראשית. יעקב אבינו הוא כבר יסוד המשפחה, "בית יעקב", תחילת הופעת העם. ובאמצע מופיעה דמותו של יצחק אבינו. אברהם אבינו כולו פעילות, ענק בפעילות, קורא בשם ד', מתהלך בארץ, חופר בארות, מכניס אורחים, ענק באמונה, בדבקות אלקית, ביראה ואהבה.

לעומתו, יצחק אבינו הוא צדיק נסתר. כולו נפעלות! נעקד על גבי המזבח, כמעט ואינו פועל דבר, השידוך שלו נעשה על ידי אביו עם בן משק הבית, 'חופר את הבארות שחפר אביו ונותן להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו'. רק דבר אחד נזכר שעשה: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים". אברהם אבינו ענק בפעילות: וילך, ויקם, ויסע! יצחק אבינו כולו נפעל!

פעילות ונפעלות

יצחק אבינו כולו נפעל, מראשיתו ועד סופו. לכאורה, אדם פעיל ואקטיבי הוא יותר משובח מאדם נפעל, המודרך על ידי אחרים, על ידי מישהו או משהו מבחוץ. אמנם צריך להבחין - על ידי מה האדם נפעל! אם הוא נפעל על ידי כח חיצוני, במובן של עולם הזה, המשתלט עליו, על ידי החברה, הרי הוא עבד. ישנה גם עבדות פנימית, כאשר האדם נפעל על ידי "אל זר שבקרבו", הוא היצר הרע.

לעומת זאת, כאשר האדם נפעל על ידי פנימיותו, על ידי נשמתו, זוהי החירות העליונה, "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". אם הוא נפעל על ידי ד', עבד ד', "עבדי הם ולא עבדים לעבדים", בגילוי ערכו האלקי, זוהי נפעלות לעילא ולעילא, נפעלות עליונה. זוהי נפעלותו של יצחק אבינו! ומצד זה היא המדרגה העליונה ביותר.

המליץ הפנימי של כלל ישראל

מתואר בחז"ל בשני מקומות מצב מוסרי נורא בעם ישראל. עד כדי כך שהושע הנביא נואש מלהוכיחם, ומתבטא בכעסו: "העבירם באומה אחרת"! (פסחים פז א). אמר הקב"ה: זקן זה, רואה שאני מצטער, במקום לנחמני, נותן לי עצה כזו? אלמדנו לקח... ובמקום אחר (שבת פט ב), פונה רבש"ע לאברהם אבינו: 'בניך חטאו!' משיב אברהם: 'ימחו על קדושת שמך'. משלא קיבל 'חיזוק' מהסבא, פונה לנכד, יעקב אבינו: 'בניך חטאו!' ושוב אותה תשובה: 'ימחו על קדושת שמך'. אז מופיע ביטוי של גערה שמימית: 'לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה', לא בסבא ולא בנכד אמצא עידוד וחיזוק. בלית ברירה פונה רבש"ע אל יצחק: 'בניך חטאו!' אמר לו יצחק אבינו: הבה נעשה חשבון ריבוני, ישנם 365 ימים בשנה, ננכה שבתות וימים טובים, ננכה זמן תפילה. יש 24 שעות ביממה, ננכה זמן שינה ואכילה – כמה נשאר? רבש"ע, נסתדר יחד בינינו, מחצית עלי ומחצית עליך. ואם אינך מסכים, רבש"ע – הכל עלי! אני שעברתי נסיון העקידה, הריני מוכן גם לזה...

מופיעה מסירות הנפש של הצדיק הנסתר הזה, שכולו נפעל אלקי. יצחק אבינו הוא נצח ישראל, "בין כך ובין כך קרויים בנים" (קידושין לו א).

(עפ"י שיחות הרצ"י זצ"ל חיי שרה)

עבור לתוכן העמוד