• עמוסים נשאם

שמחת תורה

מחכימת פתי

"תורת ד' תמימה משיבת נפש, עדות ד' נאמנה מחכימת פתי" (תהלים יט כ). נאמר בגמרא שאין הקב"ה נותן חכמה אלא לחכם, שיש בו כבר חכמה (ברכות נה א). יש צורך בחכמה מינימלית, ושיהא בעל כשרון, ועל גבי זה הקב"ה משרה את חכמתו. אולם על התורה נאמר: "מחכימת פתי". אף על פי שאינו בעל כשרון אלא פתי וכסיל, התורה מחכימה אותו. מי שדורש את התורה בשלמות, הרי היא משיבת נפש, נותנת לו תענוג עצום.

ותחזינה עינינו

"ועל חטא שחטאנו לפניך בתמהון לבב" (ודוי של יוהכ"פ). תמהים על הקב"ה מחמת הדרך בה הוא גואל את עמו, תמהים על ההשגחה הנוהגת בקטנוּת לטעמם, כמו שכתוב: "כי מי בז ליום קטנות". אין הכונה לריקנות בלב, אלא לתמיהה על הקב"ה – קטנות באמונה! "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". הבקשה היא לא זאת בלבד, שנהיה שם "בשובך לציון ברחמים, אלא שנרגיש זאת, ועינינו תראינה, שנבין שהקב"ה שב לציון ברחמים.

(עפ"י שיחות הרצ"י זצ"ל מועדים)

**


עבור לתוכן העמוד