פרשת חוקת: למה מקיימים מצוות?

השאלה שבכותרת היא שאלה בסיסית שחז"ל התעסקו בה במספר מקומות.

ראשית, נשאל את כמה שאלות על הפרשה ולאחר מכן אעמוד על תשובות שיענו ם על השאלות על הפרשה וגם על השאלות שאשאל:

א. שאלה ידועה ומפורסמת בעניין פרה אדומה- מה הטעם שלה?מה ההיגיון שאפר של פרה אדומה תטהר טמא מת?ואיך דווקא את הטהורים היא מטמאה?

ב. איך ייתכן שמשה רבינו- שהיה צדיק עצום- משנה ממה שצווה על ידי ה' ומכה בסלע במקום לדבר אליו?

ג. ישנם מספר תלונות של העם בפרשה- בפעם הראשונה ה' שומע בקול העם וממציא להם מים אך בפעם השניה ה' כועס ושולח בהם את הנחשים- למה יש הבדלים בתגובת ה' לטענות העם?

ספר החינוך- מסביר שטעמם של המצוות נובע ממניע פסיכולוגי שאומר- ככל שאתה מתעסק יותר במשהו מסויים- כך הוא נקבע לך בנפש, או בלשונו- "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות". ככל שנקיים יותר מצוות נתרגל לעשות דברים חיובים והנפש שלנו תתחזק באמונה ובמוסר.

הסבר מפורסם זה מובן לגבי רוב רובם של המצוות אך לא עוזר לגבי מצוות כמו פרה אדומה- שהם חוקים ואנו לא מבינים את הטעם שלהם, אלא אם כן נסביר שזה משפיע עלינו גם מבלי שנדע טעם.

המהר"ל מפראג- בהסבר דומה אומר שהמצוות נועדו "לצרף בהם בני אדם", דהיינו- בורא עולם קבע חוקים בעולם שלו שזהו סדר העולם מבחינה רוחנית.

כמו שיש דברים שמזיקים לגוף גשמית או מועילים לו- כך גם מבחינה רוחנית כדי שאדם יצליח להשתדרג ולהשתפר הוא צריך לקיים מצוות- גם אם הוא לא מבין את הטעם, וכך כותב הרמב"ם בסוף הלכות מעילה:"ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף עניינם כפי כוחו. ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה- אל יהיה קל בעיניו ולא יהרוס לעלות אל ה' פן יפרוץ בו. בא וראה כמה החמירה התורה במעילה- ומה עצים ואבנים ועפר ואפר כיוון שנקרא גם אדון העולם עליהם בדברים בלבד- נתקדשו. וכל הנוהר בהן מנהג חול מעל בה, ואפילו היה שוגג צריך כפרה- קל וחומר למצווה שחקק לנו הקב"ה- שלא יבעט אדם בהן מפני שלא ידע טעמן.."

אמרו חכמים: "חוקים חקקתי ולך ואין לך רשות להרהר בהן.. שבעשיית החוקים והמשפטים זוכין הישרים לחיי העולם הבא.."

היסוד הזה חוזר רבות כדברי חז"ל באשר בעל התניא- עושה בו שימוש מעשי לכלל המצוות ואומר שהבסיס בעשיית המצווה צריך להיות מתוך "נעשה" ואחר כך "נשמע", קודם כל כמו עבד שמקיים את רצון אבו בלי לחפש טעם לציווי, ועל בסיס זה- ניתן לדרוש בטעמי המצוות.

הסברים רבים יש בחז"ל על חטא משה בהוצאת המים מן הסלע- אך פשט הכתוב הוא שמשה עשה חשבון – למה ה' אמר לי לקחת את המטה? כנראה שה' לא באמת התכוון שאדבר אלא שאשתמש במטה- וזה מזכיר לנו את הנקודה של פרה אדומה, לא להתחכם- צריך לקיים את ציווי ה' גם אם יש לנו שאלות.

בניסיון הזה טענות עם ישראל היו רק כלפי משה- הם המשיכו להאמין בה' לחלוטין אלא שחלקו על הנהגת משה. ואילו בטענות שבהמשך הפרשה הטענות היו גם כלפי ה'- דהיינו נוצרה תנועה של שאלות כפירה כלפי ה', כך מדייק הכלי יקר.

לכן שם ה' שלח את הנחשים- כי ברגע שמנסים להתחכם במצוות ה' יש סכנה וצריך לאפס את העם ולהדגיש- "חוקה חקקתי ואיך לך רשות להרהר אחריה."

 

עבור לתוכן העמוד