פרשת מטות מסעי- מסע המטות

כמו כל פרשה גם הפרשיות שלנו נקראות על שם מילים מהפסוק הראשון שלהם.

משה מדבר עם ראשי המטות ומתרגם אונקלוס "רישי שבטיא" דהיינו: ראשי השבטים, ומצווה אותם מצוה רגילה שלכאורה קשורה לכל העם, אז למה התורה מזכירה שהוא ציווה את ראשי המטות? (גם אם תגידו לי שכך הייתה הדרך המקובלת- לצוות את ראשי המטות שיצוו את השבטים שלהם- איך לא מצאנו זאת בכל התורה עד כאן?)

כמו כן על פרשת בני גד וראובן שמוזכרת בסוף פרשת מטות יש להקשות קושיות גדולות:

(טז) וַיִּגְּשׁ֤וּ אֵלָיו֙ וַ֣יֹּאמְר֔וּ גִּדְרֹ֥ת צֹ֛אן נִבְנֶ֥ה לְמִקְנֵ֖נוּ פֹּ֑ה וְעָרִ֖ים לְטַפֵּֽנוּ:ו (יז) ַֽאֲנַ֜חְנוּ נֵֽחָלֵ֣ץ חֻשִׁ֗ים לִפְנֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר אִם-הֲבִֽיאֹנֻ֖ם אֶל-מְקוֹמָ֑ם וְיָשַׁ֤ב טַפֵּ֨נוּ֙ בְּעָרֵ֣י הַמִּבְצָ֔ר מִפְּנֵ֖י יֹֽשְׁבֵ֥י הָאָֽרֶץ:֥ (יח) נָשׁ֖וּב אֶל-בָּתֵּ֑ינוּ עַ֗ד הִתְנַחֵל֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֖ישׁ נַֽחֲלָתֽוֹ:

ככה עונים בני גד ובני ראובן למשה לאחר שקצף עליהם וביקש מהם לא להישאר מעבר לירדן אלא לעזור קודם בכיבוש הארץ.

היינו מצפים שמשה יגיד- יופי, הבנתם את המסר, כל הכבוד, אבל משה עונה:

(כג) וְאִם-לֹ֤א תַֽעֲשׂוּן֙ כֵּ֔ן הִנֵּ֥ה חֲטָאתֶ֖ם לַֽיהֹוָ֑ה וּדְעוּ֙ חַטַּאתְכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּמְצָ֖א אֶתְכֶֽם:(כד) בְּנֽוּ-לָכֶ֤ם עָרִים֙ לְטַפְּכֶ֔ם וּגְדֵרֹ֖ת לְצֹנַֽאֲכֶ֑ם וְהַיֹּצֵ֥א מִפִּיכֶ֖ם תַּֽעֲשֽׂוּ:

ולאחר מכן שוב פעם מופיע דו שיח דומה שבסופו שוב מזהיר משה את בני גד וראובן שלא יעשו בעיות, ושוב פעם הם מבטיחים את אותו הדבר.

האם יש כאן דו שיח של חרשים?

שאלה נוספת- בפרשת מסעי יש מצוות לא תעשה והיא- שכל בת יורשת נחלה (שאין בנים אחרים שירשו את אביה) אסור לה להתחתן עם מישהו משבט אחר כדי שלא תעבור נחלה ממטה למטה- השאלה היא למה? האם זה כל כך חשוב עד שנקבע לה שאסור לה להתחתן עם בן שבט אחר?

ספר במדבר הוא החומש האחרון שבו באמת משה מדבר עם בני ישראל ממש, יש גם מצוות אחרות שמתחדשות בספר דברים אבל עיקר עניינו של חומש דברים הוא 'משנה תורה'- דהיינו: חזרה על מצוות קודמות ודברי משה.

במדבר עם ישראל הלכו כגוף אחד, אמנם הייתה חלוקה של שבטים אבל בגדול הם היו קבוצה אחת, כעת הם עומדים לפני כניסה לארץ בה הם יתחלקו למחוזות אחרים, למשה מאוד חשוב שמצד אחד הם יבינו שיש ייחודיות לכל שבט ולכן מצווה את ראשי המטות כביכול כדי לומר- אתם שבטים נפרדים עם נחלות שונות ותתחילו להתרגל לכך שלכל שבט יבלטו התכונות המיוחדות שלו.

לכן גם ה' מצווה שלא תעבור נחלה- כי כל שבט צריך לשמור על החלק שלו- זה חלק מאת הקב"ה שניתן לשבט הספציפי הזה ואם הנחלות יתחילו להתחלק לא תהיה משמעות לשבטיות, ובנוסף הדבר עלול לגרום לקרע בין השבטים.

ועל גבי זה משה אומר לבני גד וראובן- אל תתבלבלו, זה שאתם שבטים בפני עצמכם לא אומר שאתם צריכים להיות מנותקים אתם חייבים להבין שמעל הכל אנחנו עם אחד, ורק אחרי שתבינו זאת ותמסרו את הנפש על שאר העם ניתן לכם את עבר הירדן המזרחי.

אולי לכן גם מוזכרת פרשת ערי מקלט כדי לומר שבמספר נחלות של שבטים שונים תינתן אפשרות לכל רוצח בשגגה מעם ישראל לברוח כי בסופו של דבר אנחנו עם אחד והערבות ההדדית חשובה מהכל.\

שבת שלום.

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד