פרשת דברים- חשבון נפש

ד' אב ה'תשע''ז

ספר דברים נקרא גם משנה תורה ויש בו חזרה היסטורית על הקורות את עם ישראל במדבר.

השאלה הראשונה שמתבקשת היא- למה צריך את כל החזרה הזאת?

דבר נוסף שאומרים חז"ל הוא שכל המקומות המוזכרים בתחילת הפרשה הם מקומות בהם חטאו עם ישראל ומשה הזכירם כדי לרמוז לעם ישראל על חטאיהם ולהוכיחם בעקיפין על כך.

השאלה המתבקשת היא למה לא הוכיחם על מעשיהם הרעים?

בפסוק יז' בפרק א' מובאות  מצוות לא תעשה לדיינים- לא להכיר פנים במשפט ועוד כמה מצוות שקשורות לדיינים. כמובן שזה מובא כתור חלק מהתיאור ההיסטורי של מה שקרה במדבר כאשר משה רבנו מינה שופטים בעקבות עצת יתרו.

נשאלת שאלה גם כאן- למה צריך לפרט מצוות אלו? הרי בכל התיאור ההיסטורי היה ניתן לפרט עוד מצוות, אז למה דווקא כאן יש פירוט?

ישנו פסוק אחד בפרשה שניתן ללמוד ממנו יסוד ולענות על כל השאלות הנ"ל-

בפרק א' פסוק מב'- לאחר תיאור חטא המרגלים כתוב- "ויאמר ה' אלי- אמור להם לא תעלו ולא תילחמו כי אינני בקרבכם, ולא תנגפו לפני אויבכם".

הרב חיים מוולוז'ין- בספרו נפש החיים מסביר שכל היחס בין הקב"ה לעם ישראל מתבטא ב"הסתר פנים" וב"גילוי פנים".

כשעם ישראל מתנהג כשורה- הרי שקב"ה מגלה להם פנים וממילא שומר עליהם, אך כאשר עם ישראל חוטא יש הסתתר פנים ויכולים להזיק לעם ישראל. אם משה רק היה מוכיח אותם אז ייתכן שהתוכחה הייתה נכנסת מאוזן אחת ויוצאת מהאוזן השנייה בלי להפנים את המסר, אך כאשר הוא מזכיר להם בצורה מוחשית את המקום ואת מה שאירע. הם יודעים לקשר בין החטאים לפורענות שהגיעה להם.

כך ניתן גם לענות על השאלה הראשונה- משה חוזר על כל המקומות בהם חטאו ישראל כדי שייכנס להם למודעות שחטא ועוד חטא ועוד חטא מוביללהסתר פנים כל כך גדול עד שחטא המרגלים גרם לשיא הסתר הפנים ו, ועם ישראל קיבל עונש חמוד מאוד.

אותו דבר גם לגבי דיינים- הם זקוקים לסייעתא דשמיא כדי לפסוק דין אמת, ולכן התורה אומרת- אם הדיין לא ישר ולא נוהג כשורה אז  "שהמשפט לאלוקים הוא", ויהיה לו הסתר פנים מבחינת פסיקותיו, אך אם ינהג כדיין הגון וירא שמים יהיה לו גילוי פנים ויזכה לפסוק דין אמת לאמיתו.

 

עבור לתוכן העמוד