פרשת ראה- עצות לשמירת ייחודיותו של עם ישראל

כ"ב אב ה'תשע''ז 05:00

בהסתכלות פשוטה על הפרשה- זו פרשה רגילה עם מצוות רגילות וחזרה על מצוות שמאפיינות את ספר דברים בכללו. אך בעיון מקיף על הפרשה ניתן לעמוד על מאפיין מיוחד שיש לפרשה שלנו.

אתחיל עם מספר שאלות שעלו לי בעיון הזה-

א.     בתחילת הפרשה כתוב "ראה" – שזה לשון יחיד, ומיד אחר כך- "אנוכי נותן לפניכם"- שזה כבר לשון רבים. למה יש את השינוי הזה?

ב.     בתחילת הפרשה מוזכר רבות העניין שצריך לאכול קודשים רק בבית המקדש- בספירה לא מדוקדקת מופיעה אזהרה זו לפחות 5 פעמים- מדוע?

ג.      מוזכר רבות העניין של אכילה של בשר, וכן האזהרה לא לאכול את הדם- למה זה תופס כל כך הרבה מקום ובפירוט כה רב?

לדעתי ניתן להסביר זאת בעצם המעמד שבתחילת הפרשה והוא מעמד הר גריזים והר עיבל. הקב"ה מזהיר את ישראל- יש דרך טובה ויש דרך רעה. תבחרו איפה ללכת.

ברור שבאופן טבעי כולם יגידו שהם רוצים את הדרך הטובה, בטח לאחר כל מה שעבר עליהם במדבר, אך התורה יודעת שיש פער שנוצר לעיתים בין הרצון למציאות.

עמ"י הוא עם מיוחד, יש לו ייחוד בעולם ותפקיד של "לתקן עולם במלכות שדי",, יש לו את הכוחות אך כאשר מגיעים לארץ וההתלהבות יורדת ופתאום רואים עמים אחרים שגם להם יש אופי משלהם עלולים ללמוד ממעשיהם.

התורה נותנת כאן רעיון חשוב איך להיבדל מן הגויים ולשמור על הייחודיות שלנו וזה ע"י הגעה לירושלים לאכול את הקדושים- לא לוותר לעצמך, לא להתעצל- תעלה לרגל וכך כל עם ישראל יעשה- אז תראה את האחדות המיוחדת שיש לעם הזה.

כמו כן, התורה מכירה בתאוות האכילה- היא יודעת שיש לאדם צורך לאכול בשר ולהנות מהחיים אך גם את זה יש להגביל- צריך להזהר ולא ללמוד מהגויים לאכול בשר אלא כמו שעם ישראל בירושלים אוכל בשר- לא באכזריות- לכן הוא לא אוכל את הדם.

זה מסביר גם למה מוז תחילה בלשון יחיד- "ראה"- ואח"כ רבים- "לפניכם"- כי יש ציווי על כל יחיד לקיים את המסר של הפרשה שלנו, אך האפקט יוכל להיות רק אם בסופו של דבר כולם ביחד יקיימו אותו ויעלו לרגל.

זה מסביר כמובן למה דווקא בפרשה שלנו התורה החליטה לחזור על פרשת הרגלים (ולא בפרשה אחר מחומש דברים)- כי אז התורה רצתה לחזק את עניין הכינוס בירושלים.

יסוד זה מסביר עוד אזהרות רבות שמוזכרות בפרשה, למשל- פרשת מסית ומדיח שבה לגרום ליהודי לסטות מהדרך המייחדת את עמ"י, או עיר הנידחת שהחליטה לפרוש מאחדות עמ"י ולעבוד ע"ז.

ובעצם יש לנו פסוק אחד בפרשה שכולל בתוכו את כל מה שהזכרנו לעיל, בפרק יד' פסוק ב'- "כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך וב בחר ה' להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה".

זוהי תמצית היסוד של פרשתנו.

יהי רצון שנזכרה לבניין ירושלים השלמה ובניין הארץ השלמה, לאחדות מלאה של עם ישראל ולגאולה השלמה בקרוב בימינו אמן.

 

 

 

עבור לתוכן העמוד