פרשת בהר בחוקותי- ברכה וקללה

כ"ב אייר ה'תשע''ז

השבת אנו נקרא שתי פרשיות מחוברות,

מצד אחד פרשת "בהר" שמדברת על מצוות השמיטה, על גאולת ערי הלויים, על איסור נשך וריבית, על איסור לשעבד עבד עברי ועוד מצוות שהמשותף לכולם הוא דאגה לחלשים ולמסכנים,

מצד שני פרשת בחוקותי מדברת בתחילתה על עניין השכר והעונש, כאשר הקללות לכאורה רבות מן הברכות, בקריאה פשוטה נראה לנו שהתורה מנסה להפחיד ולהתריע הרבה יותר ממה שהיא מנסה לעודד ללכת בדרך הישרה, למה זה?

ראב"ע- טוען שטעות לומר כך, הקללות לא רבות יותר אלא הם מפורטות יותר, וזאת מכיוון שדרך להזהיר יותר בפירוט כדי שהאדם יבין את תוצאות מעשיו הרעים.

אך עדיין ניתן לשאול- למה הברכות לא נאמרו בפירוט כמו הקללות? כמו כן- ישנה שאלה מפורסמת והיא- למה בתורה לא מוזכר השכר של העולם הבא?

ניתן לתת משל שיבהיר לנו את העניין-

כאשר הורה רוצה לחנך את הילד הקטן שלו לא לרוץ לכביש, הוא צריך לגרום לו לפחד מכך, כי ההורה כל כך אוהב את הילד שלו שהוא לא מוכן לקחת סיכון גם אם הילד קצת יכעס,

אולם, מצד שני אם הורה רוצה שהילד שלו יתנהג כמו שצריך, זה לא טוב שכל הזמן יבטיח לו הבטחות ויגיד לו שהוא יקבל גלידה אם יכין שיעורים, יקנו לו כדור אם יקום בזמן לבית ספר, יקחו אותו לשחק בפארק אם יסכים לאכול, כי אז הילד מתרגל להתנהג טוב רק אם יש איזה פרס בסוף והוא הופך לאינטרסנטי (אדם שדואג רק לעצמו).

מתנות זה טוב אם הילד מתקדם ומגיע למדרגות גבוהות בזכות עצמו.

כך גם התורה אומרת לנו- "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס" תלכו בדרך הישר בזכות עצמכם, אולם, לעניין הקללות אנחנו מתריעים כי זה מסוכן אם תתבלבלו.

בכך ניתן להבין את הסמיכות של הפרשיות- התורה אומרת לנו בפרשת "בהר"- אל תדאג לעצמך בלבד, תסתכל על החברה שמסביבך ותדאג לפתח אותה, רק כך תצליח להגיע לברכות הכתובות בתחילת פרשת בחוקותי, אם תאמין ותפקיר את השדה לטובת העניים בשנת השמיטה, אם תתחשב בעבד עברי, אם תגאל את ערי הלויים.

ישנו דימוי מעניין בין המילה "מך" שמופיעה בפרשת בהר, למילה "מך" שמופיעה בפרשת בחוקותי, בפרשת בהר כתוב- "וְכִי-יָמוּךְ אָחִיךָ, וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ--וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ.", אם תראה שאחיך נופל כלכלית ואתה עוזר לו אז הפכת אותו מגר שהוא עראי ואין לו קיום יציב, לתושב שיש לו קיום יציב, ואז הוא חי בזכותך!

ובהמשך כתוב- "וְכִי-יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ, וְנִמְכַּר-לָךְ--לֹא-תַעֲבֹד בּוֹ, עֲבֹדַת עָבֶד", אם אחיך הגיע למצב שהוא נמכר לעבדות אז זה עמך- בגללך, גם לך יש חלק בזה שלא עזרת לו קודם, ולכן יש לך אחריות כלפיו ואתה צריך לדאוג לו כשהוא עובד אצלך.

בפרשת בחוקותי- כתוב- "וְאִם-מָךְ הוּא, מֵעֶרְכֶּךָ--וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן, וְהֶעֱרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן: עַל-פִּי, אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנֹּדֵר--יַעֲרִיכֶנּוּ, הַכֹּהֵן'", אם אדם רוצה לתרום את ערכו לבית המקדש אך אין לו כסף אז התורה אומרת שיביא את מה שהוא יכול.

על זה נאמר שהתורה תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים, כי זה עניין מהותי בתורה שאדם יעשה טוב.

יהי רצון שנזכה להוסיף טוב בעולם.

שבת שלום.

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד