פרשת כי תשא- "לפני שבר גאון"

י"ח אדר ה'תשע''ז

אחרי שבפרשה הקודמת התעסקנו עם כלי המשכן החשובים והמוכרים מגיעה הפרשה שלנו ומדברת על המימון של עשיית הכלים שזה מחצית השקל שגבו מבנ"י, אחר כך על הכיור שמשמש לרחיצת ידיהם ורגליהם של הכהנים, ואז על שמן המשחה שבעזרתו משחו את הכלים ובכך בעצם קידשו אותם, ואז מדברים על המנצחים על המלאכה הלא הם בצלאל ואהליאב.

ופתאום מוזכרת גם השבת, שאגב- זו שאלה מתבקשת מה הקשר שלה פתאום?

אבל עיקר העניין בפרשה ללא ספק הוא הסיפור הכל כך מרתק שמובא בהמשך הלא הוא-

חטא העגל ושבירת הלוחות,

איך עם ישראל שעלה הרגע למדרגה כל כך גדולה מסוגל ליפול בדבר כזה, הרי הם ראו את הניסים, היו במעמד הר סיני, האמינו בה' ובמשה עבדו, אז מה קרה פתאום?

כמו כן הנקודה הכי תמוהה היא שבירת הלוחות ביד משה, איך אפשר לשבור את לוחות הברית שכתובים באצבע אלוקים כאשר אפילו ספר תורה אנו נזהרים לא להפיל?

אם נשים לב היטב לדו שיח בין משה לקב"ה כאשר הקב"ה מבקש להשמיד את בנ"י ומשה מתפלל עליהם, הקב"ה לא מתייחס אליהם כעם שלו, ואילו משה תמיד קורא לבנ"י "עמך", למה?

ברור שהקב"ה רוצה לרמוז למשה שבנ"י עשו משהו חמור מאוד ואינם עומדים כלל בציפיות שלו מהם, אך איפה הנקודה בה ישראל נפלו?

לוחות הברית הם לוחות אבן, האבן הוא דבר חזק ויציב, עם ישראל נפלו בנקודה שהם חשבו שהם הגיעו כבר לשיא ונגמרה העבודה הם חשבו שבזה שקיבלו את התורה והגיעו למעמד הר סיני הם סיימו את תפקידם והם יכולים לחגוג עם עגל הזהב שמסמל את הגשמיות, אבל לא כך רצה הקב"ה!

להיפך, העבודה הקשה עוד לפניהם העבודה של לוחות האבן, של העמל המורכב, לקחת את התורה שהיא דברי אלוקים חיים ולחקוק אותה בחיים הגשמיים הקשים, להיכנס לארץ ולעבוד קשה, להפיץ את התורה לעולם ולהיות אור לגויים אלו דברים שמצריכים עבודה!

הם עשו עגל ולא שור כי השור עובד קשה אך העגל שהוא הבן שלו רק נהנה ממה שהאבא עושה,

הפסוק שמופיע בכותרת לא אומר כפי שניתן לחשוב שיש גאון= מצב מרומם ואז שבר, אלא שאם לפני הכל יש שבר? תדע שבסוף יהיה גאון= מצב מרומם.

כך משה רבנו שבר את הלוחות כדי לומר לעם שהם עדיין לא מוכנים לעבודה ה' הנכונה, הם לא יכולים להתחיל בעבודה כזו כל עוד אין להם סובלנות להמתין ולעבוד קשה.

ייתכן להסביר שזה הקשר למצות השבת שמוזכרת בתחילת הפרשה-

התורה לא אומרת שאין מקום לנוח, יש את השבת שהיא זמן בו צריך לנוח ולהתענג, אולם היא רק יום אחד במהלך השבוע, כל השבוע יש לעבוד אך בשבת יש לנוח.

לעתיד לבא כשנגיע בעז"ה לעולם שכולו שבת ומנוחה לחי העולמים נזכה גם לנוח בקביעות בקדושה ובטהרה, יהי רצון שנזכה במהרה בימינו.

שבת שלום.

עבור לתוכן העמוד