היש ה' בקרבנו פרשת בשלח

י"ג שבט ה'תשע''ז

האגדה מספרת על ילד עזוב שנזרק ברחוב, הילד היה כל כך מסכן עד שחיפש אוכל באשפה ואכל פרוסת לחם מעובש כל יום, כמובן שלא היה לו מקום נורמלי לישון, לכן נאלץ לרדת למקלטים סגורים, ישן שם על הרצפה, ליד חתולים ועכברים, התכסה בשמיכות מרופטות שמצא, לא היה מי שיעזור לו.

עד שיום אחד ראה אותו איש טוב לב והבטיח לעזור לו, ראשית, הוא ניקה את המקלטים, הביא לו מיטה, חימם לו את החדר והביא לו אוכל בכל יום.

יום אחד הוא ביקש ממנו לבא איתו דרך ארוכה עד ביתו שבמדינה אחרת ושם הוא יגדל אותו כבנו לכל דבר, הילד הסכים, התחילו יחד ללכת.

בינתיים, לילד היו תלונות רבות, כל פעם שהיה צמא התלונן שאין מים, ואפילו פעם אחת אמר שהוא מעדיף לחזור למקלט המרופש שהיה חי בו, אחר כך התלונן שאין אוכל וכו', תמיד האיש הטוב דאג לילד וכל מה שביקש למרות שהיה זה בתלונה הוא דאג לו ועזר לו.

בקיצור- אני חושב שהסיפור מובן, בפרשה שלנו אנו מוצאים לא פחות מ-4 מקרים בהם בני ישראל מתלוננים, ולא פחות מ-9 מילים שיש להם את אותו השורש של תלונה!

קשה מאוד להבין את עם ישראל, גם אם היה קשה מאוד, בכל זאת היו צריכים להתפלל לה' ולא להתלונן כל הזמן?

ישנה בדיחה שאומרת שאם תשים שני יהודים על אי בודד- בטוח שאחד מהם יהיה עורך דין,

אנחנו עם של תלונות- עם קשה עורף, אולם יש בזה גם צדדים חיוביים-

אדם ששואף גבוה לא יכול להשלים עם המציאות כמו שהיא תמיד, וזה נורמלי, אך הדרך היא לא בכך שמחפשים את השני ומסתכלים על מה הוא לא בסדר, אלא יש להסתכל על עצמי קודם לכל, לבדוק האם ניסיתי את כל האפשרויות, זה שהתורה מדגישה כל כך הרבה את המילה תלונה- מעיד על כך שעם ישראל היו צריכים עוד לצאת מהראש של העבד שהוא מקבל את כל התנאים מהמעסיק, למצב של אנשים עצמאיים שיוצרים את המציאות בעצמם.

נשאלות שתי שאלות על הפרשה, ולפי מה שאמרנו עד כה ניתן לענות עליהן-

א. למה דווקא בפרשה שלנו נצטוו בנ"י על השבת? לכאורה היה ניתן לחכות לפרשה הבאה

ובמעמד הר סיני לצוות גם על השבת?

ב. למה דווקא בפרשה שלנו עמלק פתאום מופיע? האם יש קשר לתלונותיהם של בני

ישראל?

לכן דווקא במרה הם נצטוו על השבת, כי השבת היא הזמן השקט ביותר של האדם, בו הוא נח מנוחה נפשית, נרגע, ומחשב את דרכיו בנחת ובלי תלונות.

לכן דווקא בפרשה שלנו נלחמים בעמלק שהוא גימטריה של "ספק", והוא זה שיוצר את הבילבול בחשיבה אצל עם ישראל, הוא זה שיוצר את חוסר הנחת אצל היהודי, הוא זה שמערער את האמונה השלמה בבורא עולם שהכל יהיה בסדר בעזרתו.

יהי רצון שנזכה לנצח את העמלק הזה, ונזכה לקבל מהשבת את הנחת שהיא צריכה לתת לנו כדי שנחשב את דרכנו בהיגיון וכך לא נתלונן על כל דבר שקורה לנו בחיים.

שבת שלום.

עבור לתוכן העמוד