פרשת ויצא: בין לבן לאבן

ח' כסליו ה'תשע''ז 07:00
פרשת ויצא: בין לבן לאבן (הגדל)

יעקב אבינו יוצא מבאר שבע והולך לחרן, מצד אחד הוא יוצא מפני שעשיו רוצה להורגו ומצד שני הוא מחפש את עתידו הלא ברור.

הקב"ה מתגלה אליו בחלום הלילה ומבטיח לו כמו שהבטיח לאברהם וליצחק את הארץ לזרעו ומבטיח- "ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה".

ניתן לראות בפסוקים שיעקב מתעסק הרבה באבנים- "ויקח מאבני המקום", "ויקח את האבן אשר שם מראשותיו...", "והאבן הזאת אשר שמתי מצבה...".

לאחר מכן, יעקב מגיע לחרן ורואה בבאר אבן גדולה שחוסמת את הפתח, הרועים נהגו לגלגל את האבן מהבאר ולהחזירה לאחר השימוש, יעקב מוכיח אותם על כך שהם סגרו את הבאר מוקדם, וכאשר רחל באה יעקב בעצמו מגלגל את האבן בשבילה, גם בפרשה הזו האבן מוזכרת הרבה, לא פחות מחמש פעמים! ולא ברור מה צירוף המקרים הזה מרמז?

כמו כן, בסוף הפרשה יעקב "בורח" מלבן, לבן משיג אותו, בסופו של דבר הם מגיעים להסכם, אז יעקב מצווה את בניו לקחת אבנים ולהקים מצבה.

השאלה המתבקשת היא- מה עניין האבנים? למה הם מוזכרות כל כך הרבה?

כשאנחנו נזכרים בלבן, אפשר לראות פסוק מאוד מוזר- יעקב שואל את הרועים- "הידעתם את לבן בן נחור" הרי נחור לא היה אבא של לבן? בתואל היה אביו!!!

כמו כן, אם נחזור לפרשת חיי שרה כתוב- כד, נ "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ, מה' יָצָא הַדָּבָר"

למה לבן מוזכר לפני אביו? הרי מצד הכבוד האב קודם!

כמו כן- כד,נה "וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ, תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר; אַחַר, תֵּלֵךְ."

גם כאן לבן מוזכר לפני אימו? הדבר תמוה!

אלא צריך לומר שללבן הייתה תפיסת העולם שרמוזה בשמו והיא- לא בן, דהיינו: הוא לא ראה את עצמו כבן של מישהו, אלא תפס את עצמו כפורץ דרך חדשה המנותק מהמסורת, לכן הוא הרשה לעצמו לחלוק על אביו ואמו ולהקדים אותם, לכן הוא רימה את יעקב וניסה להחזיק אותו אצלו כי הוא רצה להיות זה ששולט, הוא רצה להיות מי שמעל כולם.

זו תפיסה שנובעת מגאווה גדולה.

 

לעומתו יעקב דגל בשיטה של בן, בשיטה של התבטלות למסורת ולתרבות שהאבות רצו להנחיל הלאה, וזו המשמעות של המילה אבן- מלשון אב בן, שיש המשכיות.

מידה זו נובעת מענווה גדולה.

לכן כשא-לוקים מתגלה ליעקב ומבטיח לו את ההבטחות, יעקב מראה ע"י מצבת האבן כי גם מצידו הוא רוצה להיות חוליה בשרשרת האבות ולהעביר הלאה את המסורת.

לכן יעקב גילגל את האבן מעל פי הבאר כי המסורת לא אמורה כי תרבות שיוצרת עיוות ורמאות יש להסיר.

לכן יעקב ציווה את בניו שיקחו כל אחד אבן כי כל אחד צריך לראות עצמו ממשיך מסורת וכולם באחדות אמיתית יצרו עם לתפארת.

יה"ר שנלמד מכאן את מידת הענווה ונזכה להידבק במסורת הנפלאה שלנו ולהעביר אותה הלאה לדורות הבאים.

שבת שלום.

עבור לתוכן העמוד