פרשת תולדות: התמודדות עם קנאה

א' כסליו ה'תשע''ז 08:00

בפרשתנו פרשת תולדות אנו נפגשים עם מספר מקרים של קנאה ועל תגובות שליליות שיוצאות בגללה.

 

ראשית, הסיפור הידוע על יעקב שבא "במרמה" ולקח את הברכות של עשיו, לאחר מכן עשיו מגיע עם הצייד שאביו יצחק ביקש ממנו ומתבשר שיעקב הקדימו, אז עשיו מגיב בכעס רב ואומר בליבו- "יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי".

מקרה שני הוא כאשר יצחק מגיע לגרר ומצליח מאוד מבחינה כלכלית, וכך כתוב- כו,יד- "וַיְהִי-לוֹ מִקְנֵה-צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר, וַעֲבֻדָּה רַבָּה; וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ, פְּלִשְׁתִּים".,

ובהמשך תגובתם של הפלישתים הייתה- כו,טו-"וְכָל-הַבְּאֵרֹת, אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו, בִּימֵי, אַבְרָהָם אָבִיו--סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, וַיְמַלְאוּם עָפָר."

 

הקנאה נובעת מתוך תפיסה של גאווה שאני הכי טוב ושמגיע לי הכי הרבה ולכן לא ייתכן שמישהו יהיה יותר טוב או שיהיה לו משהו שלי אין, ממילא היא יכולה לגרום לשתי תוצאות-

א. אני יכול להסתכל על כך כאתגר ולנסות גם להצליח כמו האחר וזו תוצאה טובה עלי נאמר במשלי- "קנאת סופרים תרבה חכמה", אם אין לי יכולת וכישרון כמו של האחר אז יש אפשרות להשלים עם זה שהאחר קיבל מתנה מאת הקב"ה שלי אין ולכן עלי לשמוח בהצלחתו של חברי ומאידך לפתח את מה שאני כן מוכשר בו ובעצם להפוך תכונה טובה שיש בי ליותר דומיננטית.

ב. הקנאה יכולה לגרום ליאוש ולכעס ותסכול, אלה יכולים לגרום לפעולות לא טובות כלפי הזולת ובסופו של דבר ייפגעו גם בו וגם בי, למעשה הקנאה גורמת להרגשה שהאחר פוגע בי בעצם זה שהוא מצליח ואני לא ולכן עלי לנקום בו על כך.

 

כך גם בשני העניינים שלנו העדיפו הקנאים את התגובה השנייה, הרי הפלישתים יכלו להשתמש בבארות לצורך עצמם, שהרי מים היו משאב חשוב וקריטי ביותר באותה התקופה, סתימתם של הבארות הייתה כתוצאה מהסתכלות עיוורת וקנאה מסנוורת מבלי לעשות שיקולים של תועלת מול הפסד מהסתימה, כמו כן עשיו היה צריך לשמוח שאחיו קיבל ברכות חשובות כאלו ולהבין שאולי זה בגלל שהוא מכר לו את הבכורה וכו', או לפחות לנסות להבין ממנו למה הוא נקט בצעד כזה, אולם הוא בחר להגיב בדרך הקשה ביותר והיא הריגת יעקב.

 

מיסוד זה של עשיו היו תגובות קיצוניות כשעולם לא הסביר לו פנים ניתן ליישב שאלה נוספת-

חז"ל דורשים על עשיו דרשות רבות מהם משמע שהוא היה רשע, אולם מפשט הפסוקים לא רואים איזה רמז ממשי לכאורה לכך שעשיו היה רשע, אז מאיפה חז"ל הסיקו זאת?

ניתן לראות שכשעשיו מכר ליעקב את הבכורה מובא- כה,לב  "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת; וְלָמָּה-זֶּה לִי, בְּכֹרָה.", עשיו האמין בדרך של הנאות החיים כתור ניחום מהקשיים, הוא היה רעב אז הוא פתאום נעשה לא אחראי למעשיו ומכר את הבכורה, הוא כעס על יעקב אז הוא רצה להרוג אותו, כמו כן מובא באחד הפס' שעשיו התחתן עם נשים שלא היו טובות בעיני יצחק ורבקה, רואים מכאן שתפיסת עולמו הייתה- "אכול ושתה כי מחר נמות", דהיינו: יש לחפש תמיד את ההנאות מהחיים ולא את המשמעות והתוכן.

רבקה שהחינה בכך הבינה שזה מתכון להידרדרות ולכן העדיפה שהברכות יגיעו ליעקב שהיה איש תם יושב אוהלים ושם דגש על המשמעות ועבודת ה' בחיים.

 

יהי רצון שנזכה לתת דגש על העיקר ולא על הטפל ובכך לעלות מעלה ולא לרדת מטה.

 

עבור לתוכן העמוד