פרשת חיי שרה: בנק הזמן

כ"ג חשון ה'תשע''ז 15:00

בנק הזמן-

בפרשתנו, פרשת חיי שרה אנו לומדים מסר חשוב בנוגע לניצול הזמן, ניתן לראות זאת מכמה מקומות בפרשה-

א. רש"י על הפסוק הראשון שם כתוב: "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה" מפרש רש"י- "לכך נכתבה שנה בכל כלל וכלל, לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו- בת מאה כבת עשרים: מה בת עשרים ללא חטא אף בת מאה ללא חטא ובת עשרים כבת שבע ליופי" דהיינו: על כל מספר שכתוב אליו שנה המדרש דורש משהו.

ב. כך מובא ברש"י בנוגע לאברהם בפרק כ"ה פסוק ז'- "וְאֵלֶּה, יְמֵי שְׁנֵי-חַיֵּי אַבְרָהָם--אֲשֶׁר-חָי:  מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה, וְחָמֵשׁ שָׁנִים",- "בן מאה כבן שבעים ובן שבעים כבן חמש ללא חטא", דהיינו: גם כאן חז"ל דורשים את המילה שנה בכל מספר למשמעות כלשהי,

השאלה היא מה באה התורה ללמד אותנו לפי חז"ל? התורה יכלה לכתוב שהם היו צדיקים ומיוחדים גם בדרך אחרת מבלי ללמוד זאת על פי גילאים, אז למה בכל זאת התורה בחרה ללמד אותנו זאת בצורה של תקופות?

 

מספרים על אחד האדמו"רים ששאל את תלמידיו- מהו הרגע הכי משמעותי שעברת או שאתה עתיד לעבור בחיים שלך?

אחד התלמידים אמר- החתונה שלי, השני אמר- בר המצווה שלי, השלישי אמר- הברית של הבן שלי וכן הלאה כל תלמיד ענה והצביע על אירוע משמעותי בחייו...

בסוף אמר להם האדמו"ר- כולכם טועים- הרגע הכי חשוב בחיים הוא הרגע הזה!!!

דהיינו: כל רגע ורגע הוא הכי חשוב, יהודי צריך לדעת לנצח את הרגע ולנצל את הזמן,

כך גם אברהם ושרה ניצלו כל חטיבת זמן מחייהם והצליחו להישמר מן החטאים מצד אחד ולעבוד את ה' ע"י חסדים ומצוות שגרמו להם להיות יפים מן הצד השני.

 

בכך ניתן גם לענות על שאלה בנוגע לישמעאל שבפרק כ"ה פסוק י"ז כתוב עליו- "וְאֵלֶּה, שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל--מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְשֶׁבַע שָׁנִים; וַיִּגְוַע וַיָּמָת, וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו" .

למה פה חז"ל לא דורשים את השנים של ישמעאל כמו שדרשו אצל אברהם ושרה?

אם נשים לב בפסוקים של אברהם ושרה מופיעה המילה חיים פעמיים (מודגש בקו תחתון), ואילו אצל ישמעאל מופיעה המילה רק פעם אחת, דבר זה מלמדנו שאברהם ושרה חיו פעמיים- גם חיים גשמיים וגם חיים רוחניים ובכך נתנו משמעות אמיתית לחייהם בניגוד לישמעאל שחי רק חיים גשמיים.

עוד על משמעות הזמן ניתן לראות מאליעזר כאשר בפרק כ"ד פסוק מ"ב מובא- " וָאָבֹא הַיּוֹם, אֶל-הָעָיִן; וָאֹמַר, יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, אִם-יֶשְׁךָ-נָּא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי, אֲשֶׁר אָנֹכִי הֹלֵךְ עָלֶיהָ."רש"י במקום אומר- "היום יצאתי והיום באתי- מכאן שקפצה לו הארץ..."

דהיינו: נעשה נס והוא הגיע באותו יום, נשאלת השאלה- למה היה צריך לעשות את הנס הזה? הרי ניסים לא נעשים סתם כך?

ייתכן לומר שגם כאן אנו לומדים על חשיבות הזמן, אליעזר יצא למשימה ברורה, המשימה היא החשובה ואילו הדרך הגיאוגרפית היא ביזבוז של זמן- לכן נעשה לו נס כדי שלא יתבזבז הזמן של השידוך החשוב בין רבקה ליצחק.

 

אם היה בנק שמזכה אותנו כל יום בסכום של 86,400 שקל כל יום, ומה שלא מנוצל נעלם- כולם היו מנצלים את כל הסכום כל יום, כך גם בכל יום יש לנו 86,400 שניות שעלינו לנצל, זיכרו- כל יום שעובר- לא חוזר.

                                                                                                    

 שבת- שלום.

עבור לתוכן העמוד