סיכום השבוע השמיני

ט"ז אב ה'תשע''ו

 

שאלה: אני מרגיש שאני רוצה להתקדם בכל מיני תחומים, אבל אני מפחד שיצחקו עליי ושאאבד את הערכה של החברים שלי. איך אפשר להתמודד עם הפחד הזה?

 

בקיצור: כדי להתמודד עם לחצי החברה ניתן בכל אחד ואחת מאתנו כוח המכונה 'גאווה קדושה'. זהו הכוח שמניע אותנו לעשות את מה שאנו רואים לנכון למרות הלחץ שסובב אותנו.

 

 

 

שאלה: המון פעמים אחרי שאני נכנעת ללחץ חברתי ועושה את מה שכל החברות עושות אני מרגישה כזה מין כעס, כאילו אני ממש לא סובלת את החברות שגרמו לי לעשות בדיוק כמוהן. ממה נובע הכעס הזה?

 

בקיצור: כאשר אנחנו נכנעים ללחץ חברתי אנחנו נעשים משועבדים לחברה. השעבוד הזה מעורר בתוכנו כעס ותסכול על כך שאיננו חופשיים לעשות כרצוננו. דווקא העמידה על שלנו מעוררת בנו אהבה והערכה גם לסביבה, וכן גם הסביבה מעריכה ואוהבת יותר אותנו.

 

שאלה: אחרי נפילה אני מרגיש שאין לי יותר כוח לעמוד מול ה'. אני מרגיש גמור, ואני לא מאמין בכלל שה' רוצה שאהיה קרוב אליו. איך אפשר להתמודד עם התחושות הללו?

 

בקיצור: גם לאחר נפילה, אסור לאבד תקווה ולהתייאש. ה'חוצפה הקדושה' שעליה דיברנו עוזרת לנו להילחם בכוחות השליליים שמושכים אותנו להתייאש ולוותר. הצער והכאב שאנו מרגישים הם עדות לכך שאנו חפצים באמת בקרבת ה'.

 

 

שאלה: לפעמים, כשאני רוצה ללכת 'נגד הזרם' ולא להקשיב ללחץ מהחברים, אני מרגיש שאני קצת מתגאה ומתנשא עליהם, ואז אני מתחרט וחוזר בכל פעם לנקודת ההתחלה. איך אני יכול להבדיל בין גאווה והתנשאות לבין ללכת עם האמת שלי עד הסוף, גם מול החברים?

 

בקיצור: ההבדל בין התנשאות לבין 'עזות דקדושה' והליכה עם האמת שלנו, הוא שכשאנחנו הולכים עם האמת שלנו אנחנו לא מנסים להתבלט, אלא אנחנו פשוט רוצים לעשות את הדבר הנכון והאמתי. כשעושים את הדבר הנכון לא מרוכזים ב'אני' שלנו ובשאלה איך אנחנו נראים, אלא במה שאנחנו מאמינים שצריך לעשות.

 

 

שאלה: איך אני יכולה לדעת מתי לוותר ומתי להתעקש? מתי לבטא את האהבה  שבי ומתי את השנאה והריחוק? יש כל כך הרבה מצבים מורכבים בחיים, והייתי שמחה אם היה לי כלל פשוט שיוכל לכוון אותי בדרך.

 

בקיצור: ככל שאנחנו מחוברים יותר לנשמה שלנו, ל'אני' העמוק והפנימי שבנו, אנחנו יודעים בדיוק מתי להשתמש בכל כוח שיש לנו. לפעמים צריך לוותר ולבטא אהבה, ולפעמים דווקא לעמוד בתקיפות ואפילו לבטא כעס על דברים רעים. אבל השורש של הכול הוא אחד – הנשמה שלנו. העיקר הוא לעשות, לפעול ולחיות עם כל העוצמה שקיימת בנו.

 

שאלה: לפעמים אני מרגישה כל כך מתוסכלת מעצמי שבא לי לבכות. אני מסתכלת על עצמי בראי ורואה רק רע, לא מסוגלת למצוא בעצמי אף נקודה טובה. ואז אני נהיית עצובה וקשה לי לצאת מזה... מה עושים???

 

בקיצור: כשאנחנו שוכחים מהו גרעין האישיות שלנו, הטוב שקיים עמוק בתוכנו, אנחנו שוקעים בעצבות ומתייאשים מעצמנו. כאשר אנחנו מזהים את נקודות הטוב שקיימות בנו, אנו מתמלאים כוח ורצון לתקן את עצמנו ולשוב בתשובה. מהגרעין הטוב נצליח לצמוח מחדש.

 

 

 הלכה יומית

 

האם מותר לשים מים על כתם בשבת?

הבגד התלכלך בשבת. אם לא ננקה את הכתם, לא נוכל להסירו במוצאי שבת. האם מותר לנקותו? האם מותר לפחות לשים עליו מים?

אחת משלושים ותשע מלאכות האסורות בשבת היא מלאכת מלבן, כלומר כיבוס הבגד. לכן ברור שאסור לנקות כתם בשבת, שהרי זהו כיבוס של הבגד.

האם ניתן לשים עליו מים?

מדברי הגמרא מבואר שאסור גם לסחוט בגד. מכאן אנו מבינים שישנם שלושה שלבים בניקוי הבגד, שכל אחד מהם אסור בפני עצמו:

תחילה שורים את הבגד במים; אחר כך משפשפים את הבגד; ואחר כך סוחטים את הבגד – כאמור, כל אחד משלבים אלו הוא איסור תורה!

לכן לא רק שאסור לנקות כתם ולשפשף אותו; אסור גם לשים עליו מים. דבר זה גובל באיסור תורה.

ומה יהיה עם הבגד? ובכן, ייתכן שבכל זאת הכתם ירד במוצאי שבת, אבל גם אם לא ירד – שבת חשובה יותר מבגד! אמנם, אולי הפסדנו בגד, אבל הרווחנו שמירת שבת.

(עפ"י 'הלכה ממקורה', הרב יוסף צבי רימון)

 

 

 

 

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד