לגעת באהבה

ח' אב ה'תשע''ו

שאלה: מה יש בנגיעה בין המינים שהיא מחוללת כזו סערה עד שקשה לנו להימנע ממנה?

 

המגע בין בני אדם הוא דבר חזק מאוד. הוא גורם לנו חוויה גדולה ויוצר תחושה שאנו קרובים ומחוברים. בדיוק כמו דבק מגע, הוא יכול לחבר שני דברים בעוצמה אדירה. אך אם חלילה הוא ידביק אצבע לאצבע, נצטרך לנסוע לבית החולים כדי להפריד ביניהן.

מגע בין בני זוג הנשואים זה לזו מחבר ומדביק אותם יחד. הוא מהווה קומה נוספת לעולם הפנימי והעשיר שהם החליטו לבנות יחד. אך מגע בשלב מוקדם יותר יכול להיות הרסני. הוא יכול לעוור את המבט ולגרום לאדם להיות מחובר למי שאינו מתאים לו. נגיעה יכולה לגרום לתחושה עזה של קרבה אף על פי שיכולים להיות הבדלים גדולים בין הבן לבת. במקרה כזה ההחלטה על המשך הקשר תנבע מהרצון שלנו לשמור על החוויה הנעימה של המגע, אך בהמשך, כאשר החיים יעמדו מולנו עם האתגרים שבהם והמורכבויות שבהם, המגע הנעים לא יספיק. אם אין משהו עמוק יותר שמחבר בינינו, ניפול למשברים גדולים בהמשך.

נוסף על כך, הנגיעה הפיזית מרגילה אותנו לקשר חיצוני. כשהכיף במגע והמראה החיצוני תופסים מקום מרכזי מאוד ולא האופי והאישיות, אנו מתרגלים לתפיסה לא נכונה ביחס לאהבה אמתית. אנו מזהים את האהבה עם מגע, ולא עם קשר עמוק, פנימי ואינטימי של בני הזוג. כל מושג האהבה מתרוקן מתוכן.

לכן התורה מחנכת אותנו להתאפק. לשמור את המגע לחיי הנישואין, לאחת והיחידה שאתה אבנה בניין עדי עד. אז המגע יבעיר ויגדיל את האהבה הקדושה שבינינו.

 

תשובה: למגע יש קסם מיוחד. הוא מחבר בין בני האדם, ולכן הוא משמעותי בקשר בין בני זוג נשואים. לפני החתונה המגע יכול לבלבל אותנו ולגרום לנו להתחבר רק בגלל המגע הנעים, ולא בגלל התאמה אמתית בינינו. הוא שם במרכז את החוויה ולא את האופי והאישיות. המגע הוא רק תוספת לבירור אמתי על האישיות של בן הזוג שלי, ושומרים אותו לחתונה עם בן הזוג האחד והיחיד שלי.

 

 

הלכה יומית

 

תשעה באב שחל בשבת

כיצד נוהגים כשצום תשעה באב חל בשבת?

כלל הוא שאין אבלות בשבת, ולכן אפילו תשעה באב חל בשבת, הצום נדחה ליום ראשון, ובאותה שבת אוכלים בשר ושותים יין ושרים שירי שבת כרגיל, שאין אבלות בשבת.

אולם בין השבת לכניסת הצום ישנו זמן ביניים – 'בין השמשות' – בין שקיעת החמה לצאת הכוכבים. באותו הזמן אסור לעשות דבר שייראה כמנהג אבלות, שאין אבלות בשבת. מנגד, משעת שקיעת החמה נמנעים מדברים שאינם הכרחיים מצד השבת, כגון אכילה, שתייה, רחיצה וסיכה.

לפיכך בסעודה שלישית אוכלים כבכל שבת, וכן מזמרים שירי שבת כבכל שבת, אולם מפסיקים לאכול ולשתות לפני שקיעת החמה. וכן נמנעים מרחיצה וסיכה משקיעת החמה, שכן ממילא אין רוחצים כל השבת.

נשארים לבושים בבגדי השבת ובנעליים, וממשיכים לשבת על הכיסא ולומר שלום זה לזה, עד שיצאו שלושה כוכבים בינוניים ויעברו עוד כמה דקות לתוספת שבת. אז צריך לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ובזה נפרדים מהשבת. אחר כך יסירו את הנעליים ויפשטו את בגדי השבת וילבשו בגדי חול.

(מתוך 'פניני הלכה', זמנים ט, ד)

 

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד