לתת

ו' אב ה'תשע''ו

שאלה: איך זוכים לאהבת אמת? איך ישררו ביני לבין בת הזוג שלי אהבה, אחווה, שלום ורעות לעולמי עד?

 

אהבה. מילת קסם שמרחפת על פני תבל. אין אדם שאינו רוצה לאהוב ולהיות נאהב. אולם בתרבות המערבית יש טעות שורשית במושג הקדוש זה. אהבה איננה רק תחושות בטן ורגשות סוערים המתרוצצים זה בצד זה. ייתכן שגם אלו יהיו חלק מהתגלויותיה של האהבה, אך אין זה העיקר. אהבה איננה רק רגש, ישנה גם מידת האהבה. להיות אדם שהיחס שלו כלפי אחרים והיחס של אחרים כלפיו הוא יחס של אהבה. לא רגש חולף, אלא אווירה תמידית של אהבה.

'אהבה' בגימטרייה 'אחד'. באהבה זוג האוהבים מתמזגים זה בזה והופכים למציאות אחת.

איך עושים זאת? אם כל אחד חושב רק איך לתת לשני, נותן לו מקום, מקשיב ותומך – אז יש סיכוי שיתאחדו. אהבה היא תולדת הנתינה. ככל שאדם נותן יותר הוא אוהב יותר. אינה דומה אהבת אם אשר גדלה את בנה מלידתו לאהבת אם שהופרדה מבנה בעודו תינוק ופגשה אותו לאחר שלושים שנה. ההשקעה בבן הזוג הופכת אותו לחלק ממני, ואותי לחלק ממנו.

איך הופכים להיות אדם אוהב? בונים את הנפש שלנו כך שתהיה נפש שרוצה לתת. נפש שמביטה בעין טובה על הכול, ומנסה לעזור ולקדם כל אדם, חבר ויצור נברא.

חשיבה זו אינה מקובלת בתרבות הסובבת אותנו. השאלה שמעסיקה היום את הצעיר צמא האהבה היא: "מה אני יכול לקבל מהקשר?"

בחור שחושב שבדרך זו יזכה למצוא אהבה – טועה. מקסימום הוא יזכה לאיזו התאהבות מזדמנת, סחף רגשות סוער ומרגש שיחלוף בוויכוח הראשון. ברגע שימצא מישהי נאה הימנה הוא יפרק את הזוגיות. הרגש הסוער יחלוף, ואתו הדבק הגורם להישאר יחד. הדרך היחידה לאהבת אמת היא נישואין, כשאתה מצהיר קבל עם ועולם מה אתה מתחייב לתת לאשתך. בחברות בגיל צעיר לא קיים המימד הזה בנפש, מימד המחויבות. יש פרחים וכינורות דביקים שמנגנים, אך אין מחויבות. זה יכול להתמוסס בן רגע, מכיוון שלא נכרתה ברית עם בן הזוג.

רק בנישואין בונים יחס נכון לאהבה, מחויבות לתת ולתת. זו הדרך לאהבת אמת. רק אז זוכים לטעום את טעמה המתוק של האהבה, של האחדות.

 

תשובה: אהבה היא תולדה של נתינה הנובעת ממחויבות. רק בני זוג נשואים, שכל הזמן עסוקים בשאלה איך לתת לשני, יזכו לאהבת אמת לנצח.

 

 

הלכה יומית

 

רחצה ב'תשעת הימים'

כיצד מותר להתקלח בתשעת הימים?

רחצה אסורה בתשעת הימים, והספרדים נוהגים בכך רק בשבוע שחל בו תשעה באב. במציאות שלנו, שחם מאוד והרחצה שלנו איננה לתענוג אלא לניקיון, יש מקום להקל במקלחות. עם זאת, יש לצמצם במספר המקלחות; באורך המקלחת; ובאופי המקלחת (מים קרים או פושרים, וללא תכשירים מענגים). בערב שבת חזון יש להקל אף ברחיצה בחמין, כי מצווה לרחוץ בערב שבת.

לאבלות על החורבן יש תפקיד מיוחד עבורנו. ראשית, הרגשת תחושת ההיעדר. ככל שנרגיש יותר את ההיעדר כך נהיה מוכנים יותר לקבלת השפע של הבניין ההולך ומתקרב. לעתים יש חשיבות בהרגשת החוסר, כדי שהבניין שיבוא אחר כך יהיה משמעותי יותר. שנית, מנהגי האבלות עוזרים לנו לנסות לחוש את הקב"ה גם בהיעדר מקדש; לנסות להרגיש קרובים לקב"ה גם במציאות של חורבן. למציאות של החורבן יש תפקיד בדבקות ובקשר המיוחד עם הקב"ה – קשר שממשיך להתקיים בכל מצב, בכל מציאות, גם במציאות של אור וגם במציאות של חושך "כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי, כִּי אֵשֵׁב בַּחשֶׁךְ ה' אוֹר לי".

(מתוך 'הלכה ממקורה', הרב יוסף צבי רימון)

 

 

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד