סיכום השבוע החמישי

כ"ד תמוז ה'תשע''ו

שאלה: איך אפשר לתקן את המידות אם יש בתוכנו כל כך הרבה רצונות טבעיים שונים ומנוגדים, שמושכים לכיוונים שונים?     

בקיצור: תיקון המידות נובע מהיכולת שקיימת באדם לנהל את הכוחות השונים שקיימים בו. הכוחות המנוגדים שקיימים בנו הם ביטויים שונים של נפש אחת. אנו יכולים וצריכים לארגן את הכוחות השונים לאור השכל שניתן בנו.

שאלה: אני מרגיש שיש בתוכי כל מיני כוחות – רגשות, מחשבות, רצונות, דמיון, חושים ועוד. אבל אני לא ממש יודע מה התפקיד המדויק של כל אחד, ומה היחס ביניהם. אשמח אם תוכלו לעשות לי סדר.

בקיצור: האישיות שלנו מורכבת מחמישה חלקים עיקריים, מלמטה למעלה: גוף, חושים, דמיון, רגשות ושכל. כל אחד אחראי על חלק אחר במערכת, ורק ביחד המבנה שלם ובריא. כדי שמבנה האישיות יהיה תקין יש לדעת מה בדיוק תפקידו של כל כוח ומתי יש להגביל כוחות מסוימים.

שאלה: האם יש הסבר לעובדה שרוב בעלי החיים נולדים די שלמים, ואילו אנחנו, בני האדם, נולדים חסרים מאוד ותלויים מאוד בהורים שלנו, ורק לאחר זמן רב אנחנו נעשים עצמאיים?

בקיצור: בעלי חיים מגיעים מהר מאוד אל שיא יכולתם, משום שאינם אמורים להגיע להישגים מרשימים במיוחד. אצל האדם לעומת זאת, תהליך ההתפתחות הוא אטי וממושך הרבה יותר, והוא כולל שלבים רבים ושונים: ינקות, ילדות, התבגרות. דווקא בגלל התכלית המדהימה שאליה מגיע האדם בסופו של התהליך, נדרש זמן רב עד שהוא מגיע אליה.

שאלה: לפעמים אני עושה דברים שמשמחים אותי, לפעמים אני עושה דברים שמעוררים בי חרטה וכאב, לפעמים אני מרוצה ולפעמים מדוכדך. יש בתוכי המון צדדים והמון חלקים, אז מי זה ה'אני' הזה שבי?

בקיצור: את ה'אני' שלנו אנחנו פוגשים דרך המידות שלנו. המידות הן ההתנהגות שלנו. הביטויים לעולם המידות שלנו הם הרגשות שאנחנו מביעים, הדברים שאנחנו אומרים ועוד. הנשמה שלנו מתגלה דרך המידות. הנשמה אמנם טהורה, אבל כדי שהטהרה של הנשמה תתגלה גם במידות, צריך להשקיע עבודה רבה בתיקונן.

שאלה: יש לי תכונה ממש לא טובה ואני נורא רוצה לתקן אותה, אבל האם אני יכול בכלל לשנות את האופי שלי? הרי כך נולדתי, ואלו תכונות שהועברו אליי בגנים מההורים.

בקיצור: עיקרון הבחירה החופשית מלמד אותנו שתמיד אנו יכולים לשנות תכונות לא טובות שקיימות בנו. גם אם לפעמים הדבר ידרוש מאתנו מאמץ רב יותר ממי שבטבעו ניחן במידות נוחות יותר, הדבר אפשרי ואף יזכה אותנו בשכר רב יותר.

שאלה: הרבה פעמים אני מרגיש שגם כשאני עושה מעשה טוב מעורבות בו גם כוונות לא טובות, כמו כבוד ופרסום. אז למה אני באמת עושה מעשים טובים, בגלל הרצון לתת או בגלל הרצון לקבל?

בקיצור: הרצון לקבל הוא השלב הראשון בתהליך ההתבגרות. בשלב הבוגר יותר מופיע באדם הרצון להעניק מעצמו באמת, כשמעורבים בו כמה שפחות אינטרסים. ככל שמתקדמים יותר מבחינה רוחנית ומוסרית, כך הרצון לקבל הופך להיות טפל ומשמש אמצעי לרצון לתת.

 

הלכה יומית

לימוד נגינה בשלושת השבועות

האם מותר ללמוד נגינה בשלושת השבועות?

כתבו האחרונים שריקודים ומחולות אסורים מ-י"ז בתמוז ועד תשעה באב. בכלל זה אסרו בימים אלו נגינה ושמיעת כלי זמר. לפיכך אסור לקיים בשלושת השבועות חוגי הרקדה, קונצרטים וערבי שירה, וכן אסור להשתתף בהם.

כיוון שאיסור הנגינה הוא מפני השמחה שבנגינה, ממילא מותר למורים לנגינה להמשיך ללמד נגינה עד השבוע שחל בו תשעה באב, מפני שאין בלימוד נגינה שמחה לא למורים ולא לתלמידים. כמו כן, אם יפסיקו את הלימוד ייגרם הפסד למורים, וגם התלמידים יזדקקו אחר כך למאמץ נוסף לחזור למסלול הלימודים, ואולי יצטרכו עקב כך שיעורים נוספים. מכל מקום טוב שילמדו בשלושת השבועות ניגונים עצובים.

אם ממילא המורים והתלמידים רגילים לעשות הפסקה ברצף לימודיהם, אם אפשר, טוב שיעשו את ההפסקה בשלושת השבועות.

(מתוך 'פניני הלכה', זמנים ח, ב)

 

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד