לתת או לקבל?

כ"ג תמוז ה'תשע''ו

שאלה: הרבה פעמים אני מרגיש שגם כשאני עושה מעשה טוב מעורבות בו גם כוונות לא טובות, כמו כבוד ופרסום. אז למה אני באמת עושה מעשים טובים, בגלל הרצון לתת או בגלל הרצון לקבל?

"תאמין לי יובל, אתה נאיבי. מתי תקלוט שלכולם יש אינטרסים? אף אחד לא באמת עושה משהו מתוך רצון טוב. כל אחד רוצה להרוויח משהו. גם הבן-אדם שנראה לך הכי צדיק רוצה בעצם להרוויח איזו טובה לעצמו. וזה לא משנה אם זו טובה רוחנית או גשמית. תראה אותי – אני הגעתי ליחידה בין השאר כי ידעתי שזאת יחידה מכובדת וחשובה. בעצם מה שהיה חשוב לי זה האגו שלי והכבוד".

"אבל אורן, אתה לא חושב שיש בך גם רצון אמִתי לתת, בלי עניין הכבוד והאגו?"

"אהה... וואלה, לא חשבתי על זה. אני משער שיש בי כזה צד. אבל ברור לי שזה לא המרכז שבי". "אני דווקא חושב שאתה טועה. זה בדיוק המרכז שבך". "שוב אתה מתחיל עם הנאיביות שלך, כאילו כולם צדיקים וטובים?!"

"רגע, רגע, חכה שנייה. מה שאתה אומר נכון בעיקרון, אבל לא לגמרי נכון. שמעתי פעם רעיון יפה בשם אחד מהמקובלים. באדם יש שני רצונות שנמצאים במאבק – הרצון לתת והרצון לקבל, מה שנקרא היצר הטוב והיצר הרע. זה נכון שיש בנו רצון לקבל ולחפש מה אנחנו מרוויחים מכל דבר שאנחנו עושים, אבל זאת לא כל התמונה. ילד קטן מחפש תמיד רק את הרווח האישי שלו, קשה לו מאוד לחשוב על טובת אחרים. אבל כשאנחנו מתבגרים מתגלה בנו כוח הנתינה. הנתינה היא כוח שלא מוּנַע רק מהרצון להרוויח משהו. אם מצליחים להתבגר באמת ולצאת מהראש הילדותי, אפילו הרצון שלנו לקבל משהו לעצמנו יכול להירתם לטובת הרצון לתת. למשל, זה שאתה רוצה להרוויח הרבה כסף – זה רצון לקבל. אבל אם אתה מעוניין להשתמש בכסף הזה גם למטרות חשובות, כמו למשל צדקה ועזרה לקהילה, כאן הרצון לקבל כבר הופך להיות כלי לטובתו של הרצון לתת".

"נראה לי שקלטתי אותך יובל, אתה אומר בעצם שהרצון רק לקבל הוא שלב נמוך יותר בהתפתחות. אפשר להיתקע בשלב הזה, אבל אפשר גם להתרומם מעליו. בשלב הבוגר יותר מופיע באדם הרצון להעניק מעצמו באמת, כשמעורבים בו כמה שפחות אינטרסים. הרצון לקבל הופך להיות הכלי, שמשרת את הרצון לתת".

"בדיוק! קלטת אותי מצוין. אם האדם הוא רק גוף וחומר – אז באמת יש בו רק אינטרסים. אבל אם יש בו נשמה, וככה אנחנו מאמינים – אז יש בו יכולת לצאת מהמצב הילדותי שלו ולתת באמת".

בקיצור: הרצון לקבל הוא השלב הראשון בתהליך ההתבגרות. בשלב הבוגר יותר מופיע באדם הרצון להעניק מעצמו באמת, כשמעורבים בו כמה שפחות אינטרסים. ככל שמתקדמים יותר מבחינה רוחנית ומוסרית, כך הרצון לקבל הופך להיות טפל ומשמש אמצעי לרצון לתת.

 

 

 הלכה יומית

ברכת 'שהחיינו' בימי בין המצרים

האם מותר לברך ברכת 'שהחיינו' ב'שלושת השבועות'?

במשך הדורות נתפשט המנהג להחמיר שלא לברך 'שהחיינו' בימי בין המצרים. לפיכך נזהרים שלא לאכול פרי חדש שצריך לברך עליו 'שהחיינו', ואין קונים בגד חדש שמברכים עליו 'שהחיינו'.

דברים שאין מברכים עליהם 'שהחיינו' מותר לקנות עד סוף חודש תמוז. למשל מותר לקנות גרביים או גופיות, שהואיל ואינם חשובים כל כך, אין מברכים עליהם 'שהחיינו'. וכן מותר לקנות נעליים, שאין נוהגים לברך עליהן 'שהחיינו'.

מותר לקנות בגד חשוב שצריך תיקון כדי ללובשו אחר תשעה באב, שהואיל ובעת הקנייה אי אפשר ללובשו, ממילא אין מברכים עליו בשעת הקנייה 'שהחיינו', ולכן מותר לקנותו עד סוף חודש תמוז. לנוהגים לברך 'שהחיינו' בעת לבישת הבגד (וכך המנהג הרווח), מותר לקנות בגד חדש בשלושת השבועות, ובתנאי שילבשוהו אחר תשעה באב ורק אז יברכו עליו 'שהחיינו'.

ומשנכנס אב ממעטים במשא ומתן, ועל כן נכון להימנע אף מקנייה שאין מברכים עליה 'שהחיינו'.

(מתוך 'פניני הלכה', זמנים ח, ז)

 

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד