מאמין בי, מאמין בך

ט"ז תמוז ה'תשע''ו

שאלה: איך אפשר לדבוק באמונתנו בקב"ה כשסביבנו אנשים שהאמון שלנו בהם נשבר?

 

 

"אני מבין את תחושתך", אמרתי לאורי. "אצל הרבה אנשים אמונה באלוקים נבנית על אמון בבני אדם. אני מאמין שאלוקים הוא טוב בעקבות כך שראיתי בני אדם טובים ומוסריים. אם לא נפגשתי עם אנשים טובים, עם טוב שמופיע כאן בעולם הזה, זה גורם לי לשאול: 'מי אמר שיש בכלל טוב בעולם? מי אמר שיש אלוקים שדואג לכול ורוצה להיטיב לעולם?' לכן נוצר משבר אמונה באלוקים בעקבות משבר אמון בבני אדם. זה גם מה שקרה לך, אורי". הוא הנהן בראשו לאות חיוב.

"האמונה באלוקים צריכה לנבוע ממקום עמוק יותר. בני אדם יכולים למעוד. יצר לב האדם רע מנעוריו. לכן הטוב שיש בעולם אינו מתגלה רק דרכם. הוא מתגלה גם בך. אם תביט היטב, בעין שלא רואה רק שחורות, תבחין כמה טוב אלוקים עושה לך: אתה בריא ושלם, חכם ומוכשר, שמח ומצחיק. את כל זה אלוקים עושה לך בלי לדרוש מאומה. מעניק לך בלי שמבקש ממך לעשות משהו בשבילו. בלי אינטרסים. האמון באלוקים צריך להיבנות אצלך מחדש. הפעם על יסודות איתנים שלא נדים מכל רוח מצויה, על בסיס הטוב האינסופי שה' נותן לך. האמון הזה יגדל וייהפך לאמונה גדולה באלוקים חיים.

 אגב, אתה יודע למה הוא מעניק לך כל זאת? כי הוא מאמין בך. הוא יודע שאתה מסוגל לעשות דברים שלא חלמת שאתה יכול לעשותם. הוא סומך עליך, ולכן נתן לך כוחות וכישרונות. ואם אלוקים הטוב מאמין בך, אתה לא תאמין בעצמך?! ודאי שתאמין!

יוצא שהאמונה בקב"ה שמעניק לנו כל טוב בכל רגע ורגע, בונה לנו את האמון בעצמנו ובכוחותינו. מראה לנו שאנו מסוגלים!"

***

תאמין. תאמין בקב"ה שזן ומכלכל אותך, מחיה אותך בכל רגע, דואג ומפרנס.

תאמין בעצמך, בכוחות שלך, בשליחות שלך, ביכולת שלך לעשות טוב בעולם.

תאמין בתורה. אל תפחד ללמוד. אל תפחד לומר את האמת הגדולה הזאת בכל מקום – בכיתה, בסניף, מול החניכים, מול החברים, מול השכנים.

תאמין בנוער הזה, בנוער הנפלא שמחפש גודל, שלא מסתפק בחולף ובעכשווי, והוא צמא לשמוע תורה גדולה.

תאמין שאפשר באמת לתקן עולם במלכות שדי. אל תתעייף מהר אם הדרך ארוכה, ואל תתייאש מקולות של אנשים מתוסכלים.

 

בקיצור: האמונה שלנו בקב"ה צריכה לנבוע ממקום עמוק יותר, שלא תלוי בבני אדם. אלוקים מאמין בנו בכל רגע ורגע. מעניק לנו חיים ושפע כל טוב. מכוח אמונתו הבלתי פוסקת בנו אנו צריכים להאמין ולרחוש אמון מלא בו ובאהבתו אלינו.

 

 

 

הלכה יומית

האם מותר ליטול ידיים בלי נטלה, ישירות מהברז?

 

תיקנו חכמים שהמים יישפכו על הידיים מתוך כלי, וששפיכה זו תיעשה ב'כוח גברא', היינו בכוחו של אדם. מכאן שאדם שהרטיב את ידיו בגשם לא יצא ידי חובת נטילה, כי המים באו על ידיו בלא כלי ובלא 'כוח גברא'.

בנטילה מברז מים ישנה בעיה. מצד אחד אמנם המים יצאו על ידי כוחו של האדם, היינו על ידי פתיחת הברז, אבל מן הצד האחר, פעולה זו אינה מטה את הכלי, אלא רק מסירה את המעצור שבברז, ועל ידי כך המים זורמים מעצמם. השאלה היא: האם פעולה כזו נחשבת ל'כוח גברא'?

להלכה, המים שיוצאים מיד לאחר הפעולה של פתיחת הברז נחשבים כמים שבאו מכוח אדם, אבל מה שזורם אחר כך נחשב לזורם מעצמו, ואין ליטול בו ידיים. נוסף על כך, בברז הרגיל שבכיור אי אפשר ליטול ידיים, שאף כי הזרם הראשון שיוצא אחר פתיחת הברז נחשב כבא מ'כוח גברא', צינור המים שבקיר אינו נחשב כלי, ולמדנו שהנטילה צריכה לבוא מכלי.

(מתוך 'פניני הלכה', ברכות ב, ט)

 

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד