הצעקה

ל' סיון ה'תשע''ו

שאלה: איך אני יכול לעורר את עצמי בזמן התפילה?

יהודי אחד שאל את הצדיק ר' לוי יצחק מברדיצ'וב: "מדוע אתה צועק בתפילה? תתפלל בצורה נורמלית". הצדיק שתק, לא ענה והלך לו. לאחר כמה דקות עבר ר' לוי יצחק ליד אותו יהודי ודרך לו על הרגל בעוצמה. אותו יהודי פלט צרחה: "אייי". מיד שאל אותו ר' לוי יצחק: "מה אתה צועק??" ואותו יהודי ענה: "זה כואב". אמר לו ר' לוי יצחק: "נכון, זה כואב, ולכן גם אני צועק..."

***

התפילה נענית כשהיא בוקעת ממעמקי הלב. מעבר לתפילות הקבועות שמלוות אותנו במהלך היום – שחרית, מנחה ומעריב – אנו יכולים להוסיף תפילות משלנו. כאשר אנו מוסיפים תפילה, בלשון פשוטה, על כל מה שכואב ומציק לנו, אנו מעמיקים את הקשר עם ה' מעבר למסגרת הקבועה והרגילה. תפילה שכזאת פותחת את שערי הלב והופכת את הקשר לגורם יומיומי חשוב. בשעות שכאלה לא צריך להתבייש, אפשר גם להגביה מעט את הקול ולבטא את הכאב בטבעיות.

ואם תשאלו: "ומה אם אני לא מרגיש שזה כואב לי?" קודם כול, זאת סיבה מספיק טובה לצעוק בקול גדול ולבקש מה' שיפתח את לבנו האטום, לא? איך אפשר שלא לכאוב כשרואים יהודים שלא מכירים את המורשת המופלאה של עמם? איך אפשר שלא לכאוב כשיודעים כמה יהודים עוד נמצאים בחו"ל ומרגישים שם בנוח? ואיך אפשר להשלים עם העוני, החולי והבעיות הביטחוניות? צריך לזעוק לה' שיסיר את מעטה השלווה המדומה מעל עינינו, כדי שנראה את מה שצריך תיקון. להפסיק להיות כאלה מאופקים ומרובעים ופשוט להביע את הכאב באמת.

אבל גם אם לא מצליחים להרגיש את הכאב, יש ערך לצעקה או להגבהת הקול בתפילה. הפעולות החיצוניות מעוררות את הלב. קשה מאוד לשלוט במחשבה ובלב, אך במעשים קל יותר לשלוט. הצעקה והתפילה בקול רם מעוררות מאוד את הכוונה והרצון. חשוב לזכור: מובן שה' שומע אותנו בכל מצב. הוא לא צריך חלילה שנצעק כדי שהוא ישמע אותנו. הצעקה היא רק בשבילנו. אנחנו הרבה פעמים אדישים., וכשצועקים על מישהו שהוא אדיש יש סיכוי שהוא יצא מהאדישות ויחזור לעצמו, כי זעקה הבוקעת מעומק הלב גם חודרת אל עומק הלב. כמובן, חשוב לשמור על רגישות ולשים לב שהקול שלנו לא מפריע לשכנים שסביבנו. יש אמרה בשם ר' נחמן מברסלב שאומרת: "הזעקה הכי גדולה היא זאת שאינה נשמעת"...

בקיצור:

צריך לנסות להתחבר אל התפילה ולראות איך היא מדברת אליי במצב הנוכחי, האישי והלאומי. הוספת תפילות אישיות במהלך היום יכולה לעזור לנו להתחבר לתפילה; בזמנים כאלה אפשר וכדאי גם להגביה את הקול, ובכך לעורר את הלב.    

 

 

 

הלכה יומית

הכנה נפשית לתפילה

אין עומדים להתפלל מתוך עצבות ועצלות, מפני שהתפילה מרוממת ומחזקת את האדם, ולכן צריך לבוא אל התפילה מתוך שמחה, על כך שהוא עומד להתרומם ולהתקרב אליו יתברך. ולא יתפלל מתוך שחוק, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלים. השחוק מבטל את יראת ה', וצריך להתפלל מתוך אימה והכנעה. השיחה מסיחה את דעתו של האדם מעולמו הפנימי, ואילו התפילה צריכה לנבוע מעומק הנפש. ולא יתפלל מתוך קלות ראש ודברים בטלים, משום שהתפילה מבוססת על ההכרה בערכו של האדם לפעול גדולות בדיבורו, ואם הוא בא מתוך דיבורים בטלים, מראה בעצמו שאינו מעריך את דיבורו.

טוב לתת צדקה לפני התפילה, שמתוך כך אדם ניגש לתפילה מתוך שמחה של מצווה.

כדי שלכל הפחות בדקות הסמוכות לתפילה יעסקו בדברים מרוממים ומשמחים, תיקנו חכמים לומר לפני תפילת עמידה דברים המשמחים: לפני תפילת שחרית וערבית אומרים את ברכת "גאל ישראל", ולפני תפילת מנחה אומרים "אשרי".

(מתוך 'פניני הלכה', תפילה ה, א)

 

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד