להתחבר

כ"ח סיון ה'תשע''ו

שאלה: לפעמים אני מרגיש שהתפילה לא מדברת אליי. מה אעשה כדי שהתפילה שלי תהיה משמעותית ובאמת תחבר אותי לקב"ה?

"מה יש ללמוד? אני מכיר את התפילה בעל פה, כבר מגיל עשר אני מתפלל. זה פשוט לא מדבר אליי, זה לא קשור בכלל בהבנה של מה שאני אומר..."

***

"תראה את החבר שלך, ממש לקנא בו. הוא התחיל להתקרב ליהדות רק לפני זמן קצר, והוא מתפלל בכזאת התלהבות. מה הסוד שלו?"

"אני אגיד לך משהו שהוא אמר לי לפני כמה ימים, אחרי שגם אני שאלתי אותו את אותה השאלה: 'ההתחדשות שאני חווה בכל יום נובעת מהלמידה התמידית שלי'. הוא אמר לי שהוא מרגיש שאנשים שגדלו לתוך העולם הדתי חושבים שהם כבר יודעים הכול, אז הם מפסיקים ללמוד, ובגלל זה הדתיות שלהם הולכת ומתייבשת"...

***

אחד המכשולים הגדולים בעבודת התפילה הוא ההרגל. הרגלים הם אמנם דבר חשוב, אך כשהם גורמים לירידת ההתלהבות וההתחדשות, זה סימן שהם עברו את הגבול שלהם. מעטים האנשים שמנסים ללמוד מחדש דבר שהם מרגישים שהם יודעים  כבר שנים. אנו מורגלים להתפלל מגיל צעיר מאוד. הרבה חלקים בתפילה נראים לנו מוכרים כל כך, שאף אחד מאתנו אינו מרגיש צורך ללמוד אותם מחדש. ככה משתרשות להן כל מיני טעויות בהבנה, או כל מיני הבנות ילדותיות ושטחיות.

אז נכון שעצם הלימוד בחוברת הזאת הוא כבר חידוש בעבודת התפילה, אך אל החידוש הזה צריך לשאוף בכל יום ממש. חשוב להקדיש מעט זמן ביום, אולי לפני כל תפילה, להבנת משמעות התפילה; מה אומרים, ולמה דווקא בצורה הזאת. ישנם ספרים רבים בנושא ואפשר לפנות להורים, למורות ולמורים שלנו שיפנו אותנו לספרים הללו.

אבל החידוש הוא לא רק במישור השכלי, אלא גם חידוש של חיים. בכל יום יש לנו ניסיונות חדשים והתמודדויות חדשות. בכל יום מילות התפילה מבהיקות לנו, מחדשות ומאירות את מה שעובר עלינו באור חדש ומיוחד. רק צריך להטות אוזן ולהקשיב. להתחדש בתפילה זה ללמוד את מה שכבר מכירים בעומק חדש. וזה גם להקשיב למה שעובר עלינו בכל יום ולמצוא במילות התפילה העתיקות אור חדש שמאיר לנו את מה שאנחנו מרגישים. למשל, תפילת "מודים אנחנו לך" השגרתית והמוכרת כל כך מסוף תפילת העמידה יכולה להיטען במשמעות ובחוויה חזקה של הכרת הטוב לאחר הצלחה במבחן או הבראה מחולי. אותן המילים שאמרנו אתמול ושלשום הופכות להיות הביטוי הכי פשוט ואמתי של התחושות שבלב. הסוד הוא לשים לב. לשים את הלב בכל תפילה, בכל יום מחדש.

בקיצור:

התפילה היא משמעותית כאשר אנחנו מנסים להתחבר למילים הקדושות שלה. ברובד הראשון כדאי לנסות להבין בהבנה פשוטה את משמעות המילים של התפילה, ולאחר מכן לנסות ולראות כל הזמן איך התפילה נוגעת בי ומדברת אליי.

 

הלכה יומית

האם אדם חילוני מצטרף למניין?

יהודי שעבר עברות, כגון שאכל מאכלים אסורים או עבר על שאר עברות שבתורה – מצטרף למניין. כי אף על פי שחטא, בפנימיותו הוא ודאי רוצה להיות שותף למגמות הקדושות של עם ישראל, וכפי שאמרו חכמים: "ישראל – אף על פי שחטא, ישראל הוא". אבל החוטא כדי להכעיס את בוראו, כיוון שהראה בעצמו שאינו שייך לתורה ולישראל – אינו מצטרף למניין.

לדעת כמה פוסקים, מחלל שבת בפרהסיה הרי הוא כעובד עבודה זרה ואינו מצטרף למניין. אבל בדורות האחרונים הורו למעשה כמה מגדולי הפוסקים שאם מחלל השבת רוצה להצטרף למניין – מצרפים אותו. זאת משום שכיום מעמד מחלל השבת שונה. בעבר, כשכל ישראל שמרו את השבת, כל מי שהעז לחללה בפרהסיה, אפילו אם עשה זאת לשם הנאתו, היה בזה התרסה נוראה כנגד כלל ישראל, ולכן החשיבוהו כעובר עברות להכעיס. אבל בדורות האחרונים, שלדאבון לבנו שמירת השבת נפרצה אצל רבים מישראל, אין השבת מהווה מדד למידת הזדהותו של היהודי עם מורשתו, ולכן אם הוא עצמו רוצה להצטרף למניין – אפשר לצרפו. עם זאת, אין ראוי למנותו לחזן.

(מתוך 'פניני הלכה', תפילה ב, ח)

 

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד