כניסה לרשומים

   :
 
להרשמה  |  שכחתי סיסמא
שמיים
כתוב כתבה
מגזין שמים

יום הולדת חגיגה נחמדת

יום הולדת חגיגה נחמדת (הגדל)

השבוע נועה שלי היתה בת ארבע ושוב, כמו תמיד, הפילו עלי את ארגון מסיבת היומולדת בגן.

אני שונאת לארגן. מה אני שונאת לארגן? הכל. מה אני שונאת בלארגן? גם הכל. את זה שצריך לקנות ולבקש החזר מכולם ותמיד יש את ההוא המעופף ש:"מה? אה נכון היה צריך להחזיר כסף... אופס שכחתי.."
ואני: "זה כבר הפעם המאה ועוד מעט נגמרת השנה ואתה עדיין חייב לי מאה שקל.."
והוא: "כן.. בסדר... יהיה פנאן... אלוקים יעזור!"
ואנשים כאלה תעלמו!

יש גם את הקטע הזה שאני צריכה לדאוג להכל וכולם כמובן מודים בסתר ליבם שהם לא אלו שצריכים לארגן, ואני מנסה לשאול משהו והם אומרים: "עזבי אותנו, תעשי מה שבא לך.. אין לנו כח לשטויות האלה", רק בשפה יותר מנומסת, שזה- "סומכים עליך, רינה." ואז אחר כך הם מחייכים אלי חיוך מפונפן כזה ואומרים- רינה! כל הכבוד על האירגוןJ ואני מחייכת בחזרה חיוך שאם הזיוף שבו היה שמן כבר היה אפשר להכין כמויות של צ'יפס, ואומרת: אה, שטויות, זה באמת כלום.

אז אני אסביר לכם מה הייתי צריכה לארגן הפעם: את יום ההולדת של ילדי חודש תשרי בגן, ובתוכם נועה שלי. ואני אסביר לכם גם למה זה כזה נורא...

דבר ראשון לא ידעתי איך להתמודד עם העובדה שרוב ימי ההולדת בגן נחגגו בג'ימבורי יוקרתי, כזה שכשהגעתי לשם עם ביתי בת הארבע הייתי די מופתעת לגלות שלא מגישים שם קוקטיילים של מיץ פטל בכוסות גבוהות וכרטיס עם השם ומקום הישיבה או משהו כזה. אפילו חיפשתי איפה אני אמורה לתת צ'ק. לשלם על כל הילדים בגן לכניסה לג'ימבורי כזה יכולה לעלות לי כמו אוטו. וזה בתקווה ששאר ההורים של ילדי היומולדת לחודש תשרי בגן יחזירו לי את הכסף. מצד שני, אני הרי לא יכולה לעשות בבית!! הרי צילה ויעל ודורית והילה חגגו כולן את ימי ההולדת של הילדים שלהן בג'ימבורי, עם עוגת קצפת בהזמנה מראש!! אחרי זה יסתכלו עלי כמו קבצנית אם אני אחגוג בבית! ידברו עלי מאחורי הגב! הגננת תשלח אלי עובדת סוציאלית! א-ף א-ח-ד לא חוגג היום יומולדת לילדים שלו בבית!!

הייתי צריכה גם להבין איזה כוכב ילדים הולך היום. מה זאת אומרת למה? בשביל לבקש שידפיסו אותו על העוגה כמובן.

ולקנות פרסים-אני אסביר לכם אחת ולתמיד מה זה פרסים: צעצועים מטופשים מהכל בשקל שכל אמא מקללת את הרגע שהילד שלה חוזר איתם מהגן ונחוש לשמור אותם עד יום מותו. אה, ונוסף לכל היה צריך לקנות בלונים ושקיות הפתעה וקישוטים וכתרים לילדי היומולדת ועשר חבילות מגבונים ושימורי שעועית צהובה. לא יודעת למה. שיהיה למזל.

אני זוכרת את היום הנורא שבו הסכמתי לארגן את היומולדת. הייתי בדרך לצאת מהגן. היה יום בהיר, השמש זרחה בחוץ מחייכת. נטלתי בידי את ידה של נועה שלי ופניתי לעבר הדלת כשלפתע הגננת הגיחה מדלת צדדית כאילו ארבה שם לקורבן, אחזה בידי ולא נתנה לי אפשרות להשתחרר, ואמרה לי: "רינהה!! איזה יופי שאת פה! את הרי יודעת שיום ההולדת של נועה חל החודש, יחד עם ימי ההולדת של דורי, יניב, מאיה, שירן, יעל, הודיה, הילה, רוני, שירה, שירן ו... את מי שכחתי? אה, נכון, חבצלת כמובן. איך יכולתי לשכוח את חבצלת?! ואני רוצה להודיע לך שאני ממנה אותך לארגן את זה, כי אני מאד סומכת עליך ובטוחה שתעשי עבודה נהדרת. כמובן, רק אם את רוצה כן?" הנהנתי באומללות. איזו ברירה היתה לי. נפלא! אמרה הגננת ושחררה אותי לדרכי כשהיא נושמת לרווחה. אחר כך ראיתי דרך החלון שהיא מוציאה מכיס הסינר ומחזירה למקום סכין מטבח שהכינה למקרה הצורך. ואחר כך, איך אוכל לאכזב את הגננת החביבה??

אז ארגנתי. והכנתי. ושילמתי על הג'ימבורי, והזמנתי עוגה עם הדפסה של הנסיכה שזיפה, והיומולדת עבר בשלום. וההורים היו מרוצים והעלו לקבוצת הווצאפ "גן שלנו מה נחמד הוא" תמונות של ילדים מרוחים בעוגה עם הכיתוב: "הילדים הוקסמו".

ורק נועה שלי באה אלי בערב ואמרה: "אמא, למה היומולדת שלי היה שם? היו הרבה אנשים והיה מפחיד. ולציפוי של העוגה היה טעם של נייר. פעם הבאה אני רוצה יומולדת בבית עם עוגה שלך!"

דרג את הכתבהדירוג כתבה יום הולדת חגיגה נחמדת: 4 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
5 מדרגים
עבור לתוכן העמוד