פיש או כריש?

ט"ז תמוז ה'תשע''ד 07:00

הלכה- האם מותר לתת אוכל למי שאינו מברך?

כאשר אדם מכבד את חברו במאכל, מוטלת עליו אחריות לדאוג שיברך ,שאם לא כן נמצא שהוא מסייע בידו להיכשל באיסור אכילת דבר בלא ברכה .

אם חברו חילוני, ויש חשש סביר שכאשר יבקש ממנו לברך הוא ייעלב, אפשר לכבד אותו במאכל ובמשקה בלא לבקש ממנו לברך,

מפני שאם יגרום לו לעלבון ,נמצא שמכשיל אותו באיסור חמור יותר, שיגרום למתח ושנאה ביניהם, ואף ייתכן שיגרום לו להתרחק מתורה ומצוות.

אלא שאין לחשוש יותר מדי שמא האורח ייעלב, משום שבפועל רוב היהודים שאינם מוגדרים כדתיים,

כאשר הם מתארחים אצל חברם או קרובם הדתי, הם שמחים לברך או לכל הפחות לענות 'אמן' על הברכה שבעל הבית מברך.

לכן בדרך כלל ניתן להציע לאורח בעדינות לברך, או לכל הפחות המארח יברך בקול רם, ועל ידי שהאורח יענה 'אמן', ייחשב כשותף במידת מה בברכה .

(מתוך 'פניני הלכה', ברכות יב, יב)

 


 

דברים שבלב- פיש או כריש?

מירו: פישמן!!! בוא הנה, יא אבו ארבע, בוא תשב עם החברה ותעשה שמח.
רוני: די, אולי תעזוב אותי לנפשי, אתה כל הזמן מציק לי. אולי תתעסק עם חברה יותר חזקים ממני?
מירו: אין כאלו!!! וחוץ מזה, לאן אתה הולך עם הדרבוקה הזאת?
רוני: זו לא דרבוקה, זה תוף מרים, ואבא שלי, המלחין והקומפוזיטור, רשם אותי לחוג תוף מרים. ועכשיו, אנא ממך, סורה מדרכי.
מירו: אבא שלך הקומפו... מה? הקומפוט?
רוני: קומפוזיטור, זה מלחין יצירות. ועכשיו להתראות לך ולחבורתך.
מירו: תפסיק עם הבלבולים ותתחיל להיכנס לעניינים, בוא אתנו לעשן משהו טוב, יושבות אתי כלנית ורקפת, תראה כמה הן נחמדות.

תצטרף אלינו לעישון.. יאללה, תפסיק להיות חנון.
רוני: באמת, מירו, לא עכשיו, אולי בפעם אחרת.
מירו: בוא, פישנזון, חמש דקות, נעשן משהו ואני אוציא אותך מבדידותך החברתית. יש לך חברים? מירו מסדר את כל העניינים. תצא מהספרים והחוגים.
רוני: טוב, טוב, בסדר, סיגריה אחת לא תזיק...
מירו: עכשיו אתה מתנהג יפה.
*מירו רוני והחבורה הולכים הצדה, מעשנים וצוחקים.
אחר כך מירו מוריד לרוני את המשקפיים מהפנים, פותח לו כפתור בחולצה, מרים לו את הצווארון, שם לו סיגריה בפה, טופח לו על החזה ואומר:
מירו: עכשיו אתה לא פישמן, אתה פיש, אבל לא סתם פיש, אלא כריש.

***

אז איך מתמודדים עם הלחץ הזה? איך שומרים על חוט שדרה ועצמאות, לא מתקפלים ולא מתרפסים כלפי אף אחד?

קודם כל – כשאין לנו ערכים מוחלטים, אנחנו מאבדים גם את הגבולות והקווים האדומים שלנו. 

כשיש לאדם שורש עמוק וחזק, הוא מסוגל לשמור על הגבולות שלו גם כשהרוח החברתית נושבת לכל מיני כיוונים ומנסה לסחוף אותו אחריה.

כדי להעמיק שורשים, חשוב ללמוד. ללמוד טוב מה בדיוק אנחנו רוצים מעצמנו. רק ככה לא נתבלבל ברגע האמת.

ועכשיו רגע המבחן. האם אתה סמרטוט? האם יש לך אופי או שאת רוקדת לפי החליל של החברות שלך? תתפלאו, אבל דווקא את אלה שיודעים לעמוד על שלהם מעריכים בסוף הכי הרבה. בדוק..

 


 

שו"ת באמונה- תפילה

בשביל מה צריך שלוש תפילות בכל יום?

ארוחה אחת ביום זה לא מספיק. גם אם ארוחת הבוקר מילאה אותך עד אפס מקום, אחרי כמה שעות הבטן מזכירה לך שהיא זקוקה לאספקה מחודשת .

כשהראש כואב כי לא שתית מספיק, פתאום הכול נהיה קשה וכבד.

יש רגעים מסוימים, שאתה לא רק יודע, אלא גם מרגיש שכל החיים שלך תלויים בה'.

כשזקוקים באופן נואש לבריאות או לפרנסה, ההשתוקקות לפנות אליו בתפילה או באמירת תהלים, עולה על גדותיה.

האמת היא, שהיינו אמורים להרגיש ככה כל יום, ולא רק בעתות מצוקה .אם היינו מספיק רגישים, היינו קמים בבוקר מורעבים לתפילה, אחרי לילה שלם שלא דיברנו עם ה'.

בצהריים היה מתחיל כזה צימאון ,עד שהיינו רצים לבית הכנסת הקרוב. ובערב הייתה תוקפת אותנו חולשה, והיה ברור לנו שחייבים להתפלל כדי למלא את המצברים בנשמה .

"תפילת אדם טובה לנפשו – כשם שהמזון תועלת לגופו" (כוזרי).

אבל יש מצב שבן אדם אפילו לא מרגיש שכואב לו, עד שהרופא מנער אותו .

נראה שגם אנחנו סובלים קצת מקהות חושים, עד שאין לנו תיאבון לתפילה .

למזלנו, כמו הרופא, גם חז"ל ידעו שדרושה לנו תפילה כמה פעמים ביום, כדי להזכיר לעצמנו מי מנהל את העולם.

דרג את הכתבהדירוג כתבה פיש או כריש?: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

עוד בלימוד 'חופשי בארצנו'

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד