שנה של אמונה

כ"ז סיון ה'תשע''ד 07:00

הלכה- – גיזום עצים וטיפול בדשא

כעיקרון, יש לגזום עצים ושיחים לפני שנת השמיטה. בשנת השמיטה, אם מטרת הגיזום היא שמירת הצורה הקיימת של הצמח – הדבר מותר, אך בתנאי שהצמח בוגר ואין הגיזום גורם להצמחה.

לפיכך מותר לגזום גדר חיה בוגרת 'מלאה' וכן 'שער' וכדו', אולם אסור לגזום גדר חיה צעירה שגיזומה גורם לצמיחת ענפים חדשים אשר ממלאים את חלליה.

גיזום ענפים המפריעים ליד מדרכה או בקרבת חוטי חשמל וכדו' וכן גיזום סכך לסוכות מותרים,

ובתנאי שיהא ניכר שאינו גוזם לצורך הצמחת האילן (בעת גיזום הסכך חשוב להקפיד שלא לפגוע באילנות ולהשחיתם).

לגבי כיסוח הדשא – יש לאחר קצת בכיסוח לעומת שנה רגילה (יומיים–שלושה),אך לא לאחר יותר מדי כדי שהכיסוח לא יגרום ל'מכת שמש' ולהצהבת הדשא, שבעקבותיה ייגרם צימוח מחודש.

כיסוח דשא צעיר הגורם להתפשטות הדשא אסור. במקרה שעלול להיגרם נזק ניכר יש לשאול רב כיצד לנהוג. מותר לחתוך קצוות (קנטים),

כיוון שמטרת החיתוך היא שמירת הצורה הקיימת ולא הצמחה.('קטיף שביעית' עמ' 243 – 241)

 


 

דברים שבלב - שנה של אמונה

כשאני נפגשת עם שירה, בת דודה שלי, בחופש הגדול, זה תמיד מעניין, מעשיר ומאתגר. שירה היא בערך בגילי – בת 17, אבל המשפחות שלנו שונות בתכלית.

אנחנו גרים בירושלים, בקטמון, אנחנו משפחה דתית וההורים שלי מחנכים. בת דודה שלי, שירה, גרה בתל אביב, והמשפחה שלה לא דתית.

שירה מתעניינת מאוד בעולם שלנו, ואבא שלה די משועשע מהעניין, ונהנה לראות כיצד שתי השביעיסטיות מתווכחות בלהט על עניינים ברומו של עולם.

בתקופה האחרונה שירה מתעניינת בנושא בריאת העולם וההשלכות של הנושא על האמונה שלנו.

"איך את מוכיחה לעצמך את האמונה בבריאת העולם?" שאלה שירה בסקרנות.

"אני פשוט שומרת שבת", עניתי בחיוך.

"שבת?! התפלאה שירה, מה הקשר?!"

"כן, השבת היא ההוכחה לכך שהעולם שלנו נברא ולא מתקיים מאז ומתמיד או נוצר בצורה אקראית לגמרי במפץ הגדול.

חשבת למשל מהי הסיבה שרוב בני האדם בעולם שובתים דווקא ביום השביעי ולא ביום השמיני או התשיעי?"

"אני משערת שזה קשור לאיזו הסכמה על יום מנוחה אוניברסאלי".

"כן שירה, אבל למה דווקא שבת? למה לא לבחור יום מנוחה אחר, או שפשוט כל עם יבחר לעצמו יום מנוחה שמתאים לסדר השבוע שלו?

זו הסיבה שהשבת היא הוכחה לכך שהאנושות כולה התחילה, כפי שכתוב בתנ"ך, מאדם הראשון, שידע שהעולם נברא בידי הבורא.

השביתה ביום השביעי של השבוע היא עדות אוניברסלית לכך שלעולמנו יש בורא.

הדבר המדהים הוא שבלי לשים לב, כמעט כל האנושות מעידה על כך בכך שיום השביעי בשבוע נתקבל כמעט בקרב כל בני האדם".

"יש עוד משהו בתורה שקשור למספר שבע", אמרה שירה, "'שמיטה', נדמה לי. גם זה קשור לבריאת העולם?"

"ממש כך, אחד הציוויים על יום השבת בתורה מופיע סמוך למצוות השמיטה".

פתחתי את התנ"ך והראיתי לשירה את הפסוקים: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ, וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ, וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה; כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ, לְזֵיתֶךָ. 

שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר". "וואו, ממש צמוד!" קראה שירה בהתלהבות .

"כן. גם שנת השמיטה, ממש כמו השבת, באה כדי להשריש בתוכנו את האמונה בכך שהעולם שלנו נברא.

האמונה הזאת גורמת לנו לזכור מיהו בורא העולם וכיצד הוא מבקש מאתנו להתנהג לאור האמונה הזאת, גם בנושא היחס לזולת וגם בנושא היחס לכלכלה ולכסף".   

משפטים כג, יב; ספר החינוך פד

 


 

יש לך מושג- היתר מכירה

לפני כמאה ועשרים שנה ישבו בעיר ורשה שבפולין שלושה רבנים חשובים ודנו בשאלה: כיצד אפשר לעזור למושבות החקלאיות הראשונות שקמו בארץ ישראל?

הבעיה הייתה שהמושבות האלו השקיעו הרבה מאוד כסף בשדות שלהן, שנת השמיטה התקרבה, ויושביהן הבינו שלא יוכלו לעבוד בשדות שנה שלמה, וממילא כל מה שהשקיעו בשדה אבוד!

נוסף על כך, לא יהיה להם מה לאכול שנה שלמה! הרבנים ישבו וחשבו, ולבסוף הגיעו לפתרון: החקלאים ימכרו את שדותיהם לגוי רק לשנה זו

(בתנאי שהוא ימכור להם חזרה את השדה לאחר שנת השמיטה,),

ואז השדות יהיו פטורים מחיוב השמיטה, והחקלאים יוכלו לעבוד בהם! פתרון זה נקרא 'היתר המכירה'.

עם זאת, הרבנים כתבו שהחקלאים היהודים לא יעשו בעצמם מלאכות האסורות מן התורה

(זריעה, זמירה, קצירה ובצירה,). מלאכות אלו ייעשו על ידי גויים.

בין הרבנים המתירים היו: הרב יצחק אלחנן ספקטור, הרב שמואל מוהליבר והגאון רבי יהושע מקוטנא.

עשרים שנה לאחר מכן הצטרף הרב קוק אל המתירים. במציאות של ימינו עדיין קיים צורך לעשות לעתים את היתר המכירה.

בקיום היתר המכירה אנו מחזקים את החקלאות היהודית בארץ ישראל, וכך גם את מעמדה של ישראל בשוק הבינלאומי. לעומת זאת,

קניית יבול מגויים מחלישה את שני הערכים החשובים הללו ולעתים גם מחזקת את ההתיישבות הנכרית בארץ.

דרג את הכתבהדירוג כתבה שנה של אמונה: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

עוד בלימוד 'חופשי בארצנו'

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד