חלומות של אתמול

ל' סיון ה'תשע''ד 07:00

הלכה- היכן קונים תוצרת חקלאית בשנת השמיטה?

בשנת השמיטה אנו זוכים להיפגש עם קדושת יבול ארץ ישראל. בשנה זו היבול הוא הפקר ואנו אוכלים אותו כאורחים על שולחנו של הקב"ה. קנייה של תוצרת חקלאית מחקלאי העובר על איסורי שמיטה אסורה,

ולכן לפני כל קנייה יש לוודא שהמגדל מכר את הקרקע לגוי או שהוא עובד ומשווק על פי דרכי היתר אחרות.

פֵּירות - קניית פֵּירות השייכים לשנה השישית מותרת ללא הגבלה. פֵּירות השייכים

לשנת השמיטה יש לקנות רק במקומות שבהם ישנה השגחה שהפֵּירות מגיעים מחקלאים העובדים בצורה מותרת. יש להקפיד על כך גם בשנה השמינית עד האביב.

ישנה עדיפות לצריכת פֵּירות המשווקים ב'אוצר בית דין'.

ירקות - ישנם ירקות ללא איסורי שמיטה כלל. מדובר בירקות שמקורם ב: שנה שישית; הקפאה; ייבוש; חממת מצע מנותק; יבוא מחו"ל.

גם בירקות אפשר לקנות על פי היתר המכירה או מאוצר בית דין, מהמקומות המותרים.

שתהיה לנו בע"ה שנת שמיטה טובה ומבורכת . ('קטיף שביעית' עמ' 357–356)

 


 

סיפור לשבת- חלומות של אתמול

אל“מ דרור ויינברג הי“ד, שנהרג בחברון בקרב מול מחבלים, היה מפקד דגול שבנוסף לתפקידו הצבאי דאג לאנשים שסביבו ועזר להם להגשים את חלומותיהם.

זה הסיפור של איתן – נער מוגבל ממעון ’יובלים‘ שזכה להתנדב לצה“ל עם חבריו בעזרתו של דרור ויינברג וחבריו ליחידה.

”החלום להיות חייל עבר לדורות הבאים. עם הולדת בִּתנו היחידה הוא נדחה דור נוסף, כשיצאה לשירות לאומי. עם הולדת נכדנו איתן, החלום נמחק כמעט לגמרי.

איתן הם קראו לו, כי ידעו שהוא יצטרך הרבה כוח כדי לשרוד. איתן נולד חולה ומוגבל. הוא הביא הרבה שמחה לחיינו, אבל מאמץ וקושי בגידולו.

התגייסנו כולנו למשימה. אשתי ואני לקחנו אותו לטיפולים רפואיים, והוריו הקפידו על בילויים המותאמים לצרכיו כדי שיגדל להיות ילד חיוני ומאושר ביכולות שלו.

לשמחתנו הוא למד בבית ספר, ואפילו הצליח במידה יפה בלימודים. המעון המקסים, ’יובלים‘, אִפשר לו דברים שלא האמנו שישיג.

אנשים מדהימים נמצאים במקום הזה, ולעולם נהיה אסירי תודה להם על כך. החלום הגדול ביותר של איתן וחבריו היה ללבוש מדי צה“ל, ולא רק בפורים.

אבל אף אחד לא באמת האמין שזה אפשרי. כששמעתי שהולכים לגייס את הבנים, שאלתי מי הגאון שחשב על הרעיון.

אמרו לי: ’שכן‘. ’מה זאת אומרת שכן?‘ אמרו לי, ’מטכ“ליסט‘. מישהו שמכיר את המעון מתקופת שירותו בסיירת מטכ“ל.

אנשי הסיירת עוברים יום-יום ליד המוסד, שנמצא קרוב לבסיס שלהם, ויש אחד שזכר אותם.

לאחר שהתקדם בצבא, לא שכח את שכניו הישנים, והגה את התכנית המדהימה הזאת, שבזכותה נאספנו כאן היום.

הוא חִייל את נערי המוסד וגייס אותם לשורות הצבא. מהיום, פעם בשבוע הם יעלו על מדים וישתלבו בפעילות צה“לית.

לא ייאמן. איזו זכות ואיזו התרגשות“. ”ביקשו ממני לעלות על הבמה ולברך.

עומד אני כאן, נציגם של ניצולים, נציגים של מקימי המדינה, נציגם של המשפחות המתמודדות יום יום עם מוגבלויות וקושי, ומתקשה להביע את אשר על לִ בי, לִבנו“.

(רונית לוינשטיין-מלץ, ’וקראתם דרור בארץ‘ עמ‘ 138–137)

 


 

תולדות חיים וסיפורים, הרב ישראלי זצ"ל - ממרים או מורים?

בפרשתנו מופיע המעשה שבגללו בסופו של דבר משה רבנו, גדול הנביאים, לא זכה להיכנס לארץ ישראל.

רבים מגדולי ישראל בכל הדורות ניסו להבין מה היה חטאו של משה רבנו. הרמב"ם בהקדמתו לפרקי אבות אמר שחטאו של משה רבנו ע"ה היה בדברים שאמר לישראל,

המופיעים בפרשת השבוע: "שִׁ מְ עוּ נָא הַ מֹּ רִ ים", שנאמרו בכעס. הרמב"ן התקשה להבין את דברי הרמב"ם, הרי בתורה בספר דברים כתוב שמשה רבנו בעצמו אמר: "מַ מְ רִים הֱיִיתֶם עִם ה'",

ואם היה זה מעשה אסור, כיצד חזר עליו שוב משה רבנו לפני פטירתו? אלא שיש הבדל בין שתי האמירות.

בפרשת השבוע כתובה המילה 'מורים', ואילו בספר דברים נכתב 'ממרים'. מה ההבדל בין השתיים? ההבדל הוא שהמילה 'ממרים' היא תיאור הפעולה,

המעשה שעשו ישראל, ואילו המילה 'מורים' היא תיאור של ישראל בעצמם. כאן בדיוק הייתה הטעות של משה רבנו.

עם ישראל שגה, טעה, אך לעולם אין השגיאה הופכת להיות חלק מעצמו ממש. החטא נשאר תמיד מבחוץ, ואילו בפנים – "אלוקי, נשמה שנתת בי טהורה היא".

בדבריו של משה רבנו בפרשת השבוע נשמע כאילו ישנו ייאוש מעם ישראל, וכאילו החיסרון שלהם חדר עד הפנימיות. נלמד מהפרשה לא להתייאש לעולם – לא מעצמנו ולא מאף אחד מעם ישראל.

דרג את הכתבהדירוג כתבה חלומות של אתמול: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

עוד בלימוד 'חופשי בארצנו'

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד