אני לפניך

ב' תמוז ה'תשע''ד 07:00

הלכה- מהי משמעות המילה ‘ברכה?'

משמעות לשון‘ ברכה' – תוספת וריבוי. כמו שנאמר: "וּבֵרְַךְ אֶת לַחְמְָךָ ,"

והכוונה יוסיף וירבה את לחמך. וכן נאמר: "ואֲהֵבְָךָ וּבֵרַכְָךָ וְהִרְבֶָּךָ וּבֵרְַךְ פְִּרִי בִטְנְָךָ

וּפְִרִי אַדְמָתֶָךָ דְּגָנְָךָ וְתִירושְָךָ וְיִצְהָרֶךָ..", והכוונה שירבה ויוסיף על פרי בטנך ואדמתך.

אם כן, מה זאת אומרת שאנו מברכים את ה'? הלא הוא שלם ואין סופי, ומה אפשר להוסיף ולהרבות בו?

אלא שהכוונה לריבוי גילוי שכינתו בעולם ,שבכך שאנו נהנים מעולמו ויודעים שהכול ממנו, ובכך שאנו אומרים זאת, מתעצם גילוי שכינתו בעולם.

אם כן, באמירת הברכה איננו מתפללים עליו כביכול, אלא מציינים עובדה ,שבזה שאנו יודעים שהכול בא ממנו, מתרבה גילויו בעולם.

מתוך כך שבכל ברכה וברכה יש גילוי שכינה נוסף בעולם, מתווספים חיים לעולם, שכן חיי העולם וכל אשר בו תלויים בקשר של העולם אל הבורא, מקור החיים.

הרי שבכל ברכה שאנו מברכים נוצר צינור של שפע, שדרכו יורדים טללי ברכה וחיים אל העולם.

(מתוך ‘פניני הלכה', ברכות א, ג).

 


 

דברים שבלב- אני לפניך

"מה עובר עליך, אחי? אתה נראה לי מחוק לגמרי מתחילת החופש".

"מה יש? כל השנה הזאת קרעתי את עצמי בלימודים. הגיע הזמן שגם אני אתפרק קצת, לא?"

"וואלה, אין לי בעיה קצת להתפרק, אבל לא נראה לי שנשאר לך כבר מה לפרק; אתה שורף ת'זמן כל היום מול המחשב, ישן עד איזה שתיים בצהריים כל יום.

ב חופש אתה פשוט לא אותו בן אדם..."

 

***

"הסביבה הטכנולוגית-מסחרית שאנו חיים בה מפעילה עלינו לחץ לחלק את זמננו לשני חלקים: עבודה מצד אחד, ופנאי מצד שני.

בחלק הראשון מצטיידים בכסף; בשני מבזבזים אותו. באופן כזה, הגדרת הפנאי היא – הזמן שאינו עבודה;

כלומר אין לו תכונות משלו; הוא כעין סל ריק, מוכן לקלוט הכול..."

(ד" ר דניאל שליט , הוגה דעות ומבקר תרבות)

***

עד לא מזמן, תרבות ופנאי היו צמד מושגים שלא היו קיימים כל כך; אנשים עבדו, כמו שנהוג לומר, 'מצאת החמה ועד צאת הנשמה'.

כשחזרו הביתה, הבילוי המועדף היה: שינה עד יום המחרת. אבל השתנו הזמנים, והיום באמת יש לנו הרבה יותר זמן פנוי,

ולתוך הזמן הזה נשאבים כמו אל מגנט: שעות של תכניות טלוויזיה, אינטרנט, בילויים מסוגים שונים ומשונים.

ומה אנחנו חושבים על כל זה? האם גם לנו, שמנסים לנהל את חיינו לפי התורה, יש 'תרבות פנאי'?

הבעיה של המושג הזה, 'תרבות הפנאי', היא שהוא מחלק את החיים שלנו לשני חלקים:

ב חלק אחד אנחנו עושים דברים חשובים; ממלאים את חובותינו למשפחה, למדינה, לעולם.

זהו החלק ה'לא פנוי' של הזמן. ובחלק השני? או, החלק השני זה הזמן הכיפי, הזמן שבו אפשר לעשות מה שבא לי, כמה שבא לי. זה הזמן הפנוי שלי.

 

אבל אפשר גם אחרת...

החיים שלנו אינם מתחלקים לשניים. עבודת ה' מלווה אותנו 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה; בבית ובחוף הים, מול השולחן ומול המחשב.

אפשר ורצוי לטייל, לשמוע מוזיקה, לבלות וליהנות. רק חשוב לזכור גם בחופש להיות נאמנים לערכים שלנו.

להיות נאמנים לעצמנו. לבדוק: איפה אנחנו מבלים? איזו מוזיקה אנחנו שומעים? מה אנחנו רואים? כי לעמוד לפני ה' זו זכות, אבל זאת גם חובה...

 


 

מלחמה בתחבולות שו"ת באמונה

איך מתגברים על היצר הרע?

כשהמאבק בין היצר הטוב ליצר הרע הוא ‘ראש בראש', זה פשוט מייאש. אתה

מרגיש שמולך עומד קיר ברזל, והכישלון הוא רק עניין של זמן.

זה נראה כל כך לא הוגן, כי השכל המופשט והקר, מול הדמיון המרגש והחי, זה ממש ‘לא כוחות.

'החכמה היא לא לצאת למלחמה חזיתית .במקום שהיצר הטוב יתנגש עם היצר הרע, הוא פשוט ישתמש בו. השכל אינו אמור לחסל את הדמיון, אלא לטהר אותו .

במקום לדמיין את ההנאה הגסה של החטא, הוא ידמיין את העונג העצום שממלא את מי שהתגבר ועמד בפיתוי.

הוא גם יכול לדמיין את תחושת התסכול והאכזבה העצמית שאחרי הנפילה בחטא, שגם היא הרבה יותר חזקה ומתמשכת לעומת ההנאה הרגעית החולפת שבחטא.

כשהנשק של האויב משוכלל יותר משלך, בניהו בן יהוידע, אחד מגיבורי דוד המלך , מלמד אותנו את הטקטיקה הנכונה: "וַיִּגְזֹל את הַחֲנית מִַיד הַמִּצְִרִי, ויּהַרְגֵהּוּ בַּחֲנִיתוֹ".

אבל האמת היא, שזו לא רק דרך לניצחון, אלא גם הבנה עמוקה שאין לנו בנפש פיצול אישיות.

"ואהבת את ה' אֱלֹהֶיָךָ בְָּכָל לְבָבְָךָ' – בשני יצריך " (חז"ל).

עובדים את ה' ביצר הטוב וביצר הרע ביחד, בשיתוף פעולה מוצלח .

דרג את הכתבהדירוג כתבה אני לפניך: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

עוד בלימוד 'חופשי בארצנו'

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד