ערכי הפתיחות?

ו' תמוז ה'תשע''ד 07:00

הלכה- מה מברכים על חטיפי שוקולד?

בבוטנים מסוכרים וכן בשקדים מצופים בשוקולד, העיקר הוא הבוטן

או השקד, והציפוי נועד להטעימו, ועל כן מברכים על הבוטן ‘האדמה' ועל

השקד ‘העץ'. על סוכרייה שיש בתוכה שקד מברכים ‘שהכול'. וכן על שוקולד

אגוזים מברכים ‘שהכול'. בדרך כלל, שם המאכל מצביע על מהותו, שאם הוא נקרא ‘סוכרייה' או ‘שוקולד', הרי שהפרי שבתוכו טפל, וברכתו ‘שהכול'.

ואם הוא נקרא ‘בוטן מצופה' או ‘שקדים בשוקולד', אזי הפרי עיקר .

חטיפים רבים כיום מורכבים מוופל שסביבו שכבה עבה מאוד של שוקולד

(כיף-כף, פסק-זמן וכד'.) ברור שעיקר המאכל הוא השוקולד, אך כיוון שהוופל ממין דגן יש לו חשיבות.

להלכה, הדין תלוי במגמת הוופל. בדרך כלל הוא נועד לתת טעם, וממילא ברכתו ‘מזונות.' אם הוא נועד רק כדי להעמיד את השוקולד וליצור לו מרקם מיוחד,

פריך, אזי הוופל טפל, וברכת החטיף ‘שהכול'. למעשה, מי שאוכל צריך להחליט האם יש בוופל חשיבות עצמאית, ואז יברך ‘מזונות ,'או שהוא רק מסייע וטפל לשוקולד ואז יברך ‘שהכול'.

(מתוך ‘פניני הלכה', ברכות יא, ח)

 


 

דברים שבלב- ערכי הפתיחות?

"אתם יודעים מה אני אוהב בכם, הדתיים הלאומיים? אתם באמת פתוחים לעולם. אתם גם משרתים בצבא, גם הולכים לאוניברסיטה, גם רואים סרטים, גם יוצאים לבלות.

וואלה, נורמליים. הכי מפחידים אותי אלה שחוץ מהדת אין להם שום דבר. ושלא תראה אותי ככה, אני מאמין והכול. מניח תפילין וכל זה.

 אבל בלי להשתגע יותר מדי. אתה יודע, כמוכם. לא קיצוניים מדי. דתיים פתוחים..."

 

***

אם היו שואלים אתכם: "האם פתיחות היא ערך חשוב בחיים הדתיים שלכם?", מה הייתם עונים? נראה לי שלא אטעה אם אומר שרובנו היינו מהנהנים לחיוב.

חלקנו אולי היו מסייגים: "תראה, תלוי למה אתה מתכוון כשאתה אומר פתיחות". אבל נראה לי שבסך הכול, חשוב לנו מאוד להיות בעניינים ולא להיחשב חשוכים או פרימיטיביים.

אבל האם הפתיחות היא באמת ערך? ואם כן, איפה הערך הזה כתוב בדיוק? ואולי הבעיה מתחילה ממקום עמוק הרבה יותר;

אולי לא ברור לנו בדיוק מה המקום של התורה בחיים שלנו, ומהמקום הזה מגיעים גם כל הבלבולים שלנו ביחס לזהות הדתית שלנו.

הגיוס לצבא נובע מעולם הערכים התורני שלנו, ולא מערכי הפתיחות. אנחנו לומדים באוניברסיטה כחלק מהאמונה שלנו שגם עיסוק במדעים,

למשל, הוא חלק מרצון ה' בידיעת עולמו. גם ערך העבודה – "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" – הוא ערך שנלמד מן התורה.

אלא שיש תחומים שבהם התשובה כבר לא כל כך ברורה – מוזיקה, ספרים, טלוויזיה, עיתונים. תרבות.

מה יש לתורה לומר לנו בדברים האלה? וכאן חומק לו בשקט ערך הפתיחות ומאפשר לכל אלה להיכנס בכיף, בלי הרבה ייסורי מצפון... וכאן גם נקודת הטעות והנפילה.

התורה היא תורת חיים. היא מכוונת את החיים שלנו ומרוממת אותם . אין חיים לחוד ותורה לחוד.

לכן ההבדל בינינו לבין החרדים אינו נובע מכך שאנחנו גם פתוחים בנוסף לתורה שאנו מאמינים בה,

אלא שאנחנו מאמינים שערכי התורה כוללים יותר ערכים ממה שמקובל בחברה החרדית.

זוהי התורה, לא ערך זר. אנחנו מאמינים שלתורה יש מה לומר גם בתחום הפוליטי-מדיני, הצבאי, הכלכלי, האמנותי ועוד ועוד.

כמובן, זה דורש מאתנו לברר האם מה שאנחנו עושים באמת מחובר לתורה. וכאן מתחילה העבודה...

 


 

תולדות חיים וסיפורים הרב ישראלי זצ"ל- נס העלייה לארץ ישראל

בגלל הקשיים במעבר הגבול, החליטו הרב ישראלי וחבריו לפנות לרב

יעקב קלמס ממוסקבה, כדי שיכריע האם עליהם לבצע את המעבר המסוכן

הזה. הרב קלמס התלבט מאוד בשאלה הקשה והחליט לערוך בדיקה מיוחדת שנקראת 'גורל הגר"א' ואותה עושים רק במקרים נדירים.

בבדיקה זו, שאותה רשאים לעשות רק רבנים גדולים, פותחים את התנ"ך, ולפי הפסוק שיוצא באותה פתיחה מכריעים בהתלבטות.

הפסוק שנפתח לרב קלמס היה: "פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת" (דברים א, ו).

בכ"ג בשבט התרצ"ג ( 1933 ) יצאו השלושה בשעת לילה מאוחרת, כשהם מכוסים בסדינים לבנים, וחצו את נהר פרות הקפוא שמפריד בין גבול רוסיה לפולין.

הם נתפסו בידי משמר הגבול הפולני והובאו למעצר .

בהתחלה רצו הפולנים למסור אותם לידי השלטונות הרוסיים, אולם לאחר מכן הסכימו לבקשת שלושת העצורים לנסות להשיג סֶרטִיפִיקִָטִים – אישורי כניסה לארץ.

הם פנו במכתב לרב הראשי בארץ ישראל – הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שינסה להשיג להם את האישורים הנצרכים.

הרב קוק נענה לפנייתם וביקש מהנציב הבריטי העליון את האישורים. לאחר קבלת הסרטיפיקטים לארץ ישראל הם שוחררו.

בכל אותה תקופה, עד עלייתם לארץ ישראל, למד הרב ישראלי בישיבת מיר.

דרג את הכתבהדירוג כתבה ערכי הפתיחות?: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

עוד בלימוד 'חופשי בארצנו'

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד