שיר ישראלי

י"ט תמוז ה'תשע''ד 07:00

הלכה- הלכות האזנה למוזיקה בימי בין המצרים

האם מותר להאזין למוזיקה מטייפ ב'שלושת השבועות? '

יש אומרים שכמו שאסור לשמוע כלי זמר בהופעה חיה בשלושת השבועות ,כך אסור לשומעם דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים כדוגמת רדיו וטייפ,

ורק שמיעת שירים בלא ליווי של כלי זמר מותרת בספירת העומר ובשלושת השבועות ,וכן הורו כמה מגדולי הפוסקים.

ויש מי שאסר בימים אלו אפילו שמיעת שירים בלא ליווי תזמורת.

אולם יש שהקלו לשמוע בימים אלו כלי זמר דרך מכשירים חשמליים, מפני שמה שכתבו האחרונים לאסור הוא דווקא לשמוע הופעה חיה של נגנים,

שיש בזה חגיגיות, אבל בשמיעת כלי זמר ברדיו או בטייפ אין כל כך חגיגיות. כיום כולם רגילים לשמוע בכל עת מוזיקה במכשירים אלקטרוניים,

ואין בזה שמחה גדולה כל כך, וממילא אין איסור לשומעם בשלושת השבועות.

נימוק נוסף לדעת המקלים הוא שיש לחלק בין ניגונים של שמחה לניגונים רגילים. לדעה זו רק ניגונים של שמחה יש לאסור בימים אלו,

אבל ניגונים רגילים, וקל וחומר ניגונים עצובים, אין לאסור בשלושת השבועות. (ע"פ 'פניני הלכה', זמנים ח, ד)

 


 

דברים שבלב- שיר ישראלי

"על הבוחן החיצוני... מר גליצרמן, התהלכו אגדות רבות ומגוונות, אבל שתי עובדות לא ניתן היה להפריך:

הראשונה, מר גליצרמן תיעב כל מי שאתרע מזלה להימנות עם בנות עדות המזרח, והשנייה, מר גליצרמן העריץ למפרע כל מי שהתמזל מזלה להימנות עם בנות העדה ההונגרית.

שום הונגרו–ישראלית קטנה מעולם לא עזבה את הבחינה עם ציון הנופל מתשעים, גם אם התברכת במוח של ציפור.

אחרי הכול, הוריה של הציפור הזאת צייצו בהונגרית!.." (מעובד ע"פ הספר 'נערות למופת', שהרה בלאו עמ' 47)

 

***

נשמע מוגזם? משהו בפנים אומר לכם: "כן, אולי פעם זה היה ככה, היום לא!" אבל בואו נחשוב קצת יותר לעומק;

על הנושא העדתי, אבל לא רק (אף על פי שבתחום הזה זה בולט במיוחד).

בואו נחשוב על כל מי שהוא לא בדיוק כמונו, וזה לא משנה אם היא אתיופית, הוא אמריקאי, תימני או מרוקאית. אם העור שלו כהה, בהיר, לא בדיוק לובש את הבגדים שכולם לובשים או כל שוני אחר.

קשה לנו מאוד לקבל את השונה מאתנו, בעיקר אם השונה הזה נתפס בעינינו גם כפחות נחשב מבחינה חברתית.

בכל אחד ואחת מאתנו מסתתרות להן אי שם כל מיני דעות על מהו המראה הנכון, או מהי הדמות הנחשבת והנחשקת.

וכך, בלי לשים לב, נמחקות להן כל הדמויות שאינן נכנסות לתוך הקטגוריות ה'נחשבות' שלנו.

הדמויות האלה הולכות ונעשות שקופות מבחינה חברתית ונעשה אתן חוסר צדק. כאילו כל מה שיש בהן עובר דרך צבע העור שלהן או המקום שממנו הם עלו ארצה.

כל הכישרונות, הרגשות, הייחוד. הכול מתבטל ולא נחשב.

אבל לפעמים גם הפתרון לבעיה עלול להיות בעייתי. כך, למשל, כדי ליצור במדינת ישראל כור היתוך שייצור תרבות ישראלית חדשה ואחידה ביטלו את כל ההבדלים העדתיים.

נמחקו להן תרבויות ומסורות שלמות על מזבח האחדות.

היום, ברוך ה', לאט לאט כל עדה זוקפת יותר את ראשה ומביאה לשולחן הישראלי את הגוונים המייחדים אותה.

לא ביטול הייחוד, לא טשטוש ההבדלים, אלא מציאת היפה והטוב שקיים בכל עדה, בכל אדם. איחוד ששומר גם על הייחוד.

 


 

שו"ת באמונה- שומע תפילה

זה ממש מתסכל שהתפללנו כל כך הרבה על חברה שהייתה חולה, וזה לא עזר. למה יש תפילות שאינן נענות?

כמה פעמים גילינו שאנחנו לא באמת יודעים מה טוב לנו.

לפעמים הצטערנו כל כך שלא הצלחנו להשיג משהו, ובסוף התברר שזה היה לטובה, כי מצאנו משהו אחר, טוב יותר.

לפעמים שמחנו שהכול הסתדר לפי הציפיות, עד שגילינו שהתכנית שלנו לא הייתה מוצלחת.

חז"ל אומרים ש"חייב אדם לברך על הרעה, כשם שמברך על הטובה".

למרות כל הקושי אנחנו מברכים את ה', כי אנחנו מאמינים ובטוחים שהכול לטובתנו .אפילו ישנה הלכה בשולחן ערוך: "לעולם יהא אדם רגיל לומר,

‘כל מה דעביד רחמנא לטב עביד' [כל מה שה' עושה, הוא עושה לטובה]."

אם ילד ייכנס לחדר ניתוח, הוא יחשוב שהרופא הוא אדם אכזרי. אבל אדם בוגר מבין שלמרות הקושי והכאב, זה נועד דווקא להבריא את החולה ולעזור לו .

ביחס להחלטות של ה', אנחנו כמו ילדים שרואים רק חלק קטן מהסיפור.

אילו הייתה לפנינו התמונה השלמה, היינו מבינים למה זה לטובה. בתפילה על הזולת אנחנו עושים את ההשתדלות שלנו, כדי לעשות טוב עם האחר, אבל בסופו של דבר, רק ה' יודע מה הכי טוב בשבילו.
דרג את הכתבהדירוג כתבה שיר ישראלי: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

עוד בלימוד 'חופשי בארצנו'

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד