"רקמה אנושית אחת"

כ' תמוז ה'תשע''ד 07:00

הלכה- האזנה למוזיקה בימי בין המצרים – המשך

נראה למעשה, לפי הדעה המקלה, שיש לחלק את השירים לשלושה סוגים: שירי שמחה, כדוגמת שירי חתונה; שירים שאין בהם לא שמחה מיוחדת

ולא עצב מיוחד, ובכללם רוב השירים כיום וכן רוב היצירות הקלאסיות; שירים עצובים כדוגמת שירי אבל על אדם שמת או על החורבן.

מתחילת 'שלושת השבועות', שאז נוהגים רק מעט ממנהגי האבלות, יש להימנע משמיעת הסוג הראשון של השירים.

מראש חודש אב, שאז האבלות מתגברת ומצווים אנו למעט בשמחה – יש להימנע גם משמיעת הסוג השני, ומותר לשמוע רק את הסוג השלישי.

(ע"פ 'פניני הלכה', זמנים ח, ה)

 


 

דברים שבלב- "רקמה אנושית אחת"

איזון הוא שם המשחק בטבע. איזון הוא המצב שאליו שואף הטבע להביא את כל חלקיו.

הסיבה היחידה לתנועה של כל חומר או אובייקט, כפי שמסבירים חוקי הפיזיקה והכימיה, היא השאיפה לאיזון.

שאיפה זו יוצרת תופעות של השוואת לחצים, היקוות מים במקומות נמוכים, פיזור של חום וקור ותופעות רבות נוספות.

ומה לגבינו? נטעה אם נחשוב שאיננו חלק מהטבע, שאנחנו מעל הטבע והשאיפה לאיזון איננה חלה עלינו.

בספרו 'מבוא לאקולוגיה: חיים בסביבתם', כותב על כך פרופ' דן כהן:

"המושג 'אקולוגיה' אין פירושו מים נקיים או אוויר נקי, אלא כל התהליכים הפועלים בטבע. האדם מהווה, כמובן, חלק של המערכת האקולוגית".

ברמה האנושית, להיות באיזון פירושו לפתח את התודעה שלנו: מתודעה מקומית וצרה לתודעה גלובלית ורחבה. להתחיל להתחשב בזולת ובטבע ולא רק בעצמנו,

לדאוג לשלום כולם ולא רק לשלומנו, כי כולנו חלקים של מערכת אחת גדולה...

 

***

"מה נראה לך שאתה עושה?!". צעקו הנוסעים ההמומים על אדם אחד שהחל לקדוח חור ברצפת חדרו שבירכתי הספינה.

האדם המופתע הפסיק את מעשיו, הישיר מבטו אליהם ואמר בתמיהה: "מה אתם רוצים, הרי אני קודח חור בחדרי שלי?!"

***

מהגוף שלנו אפשר ללמוד לימוד חשוב בנושא השוויון. לכל אחד מהאיברים יש תפקיד במערכת הגופנית. וממילא כולם שווים בחשיבותם למערכת.

הלב, הריאות, העיניים והידיים – כולם חשובים. אין הכוונה שהמטרה והחשיבות של כל איבר היא זהה לשל שאר האיברים.

השוויון בגוף מתבטא בכך שכל איבר חיוני ועושה את תפקידו. דבר זה מאפיין את כל האיברים. הגוף חי על ידי העבודה המשותפת של כל האיברים יחד, הלב, למשל, לא בחר בתפקידו.

זו מציאות שקבועה מראש. אבל אם כל האיברים עובדים יחד בהשלמה הדדית, כל אחד משתווה לאחרים.

נולדנו עם תכונות שונות, למשפחות שונות. קיבלנו חינוך שונה, אנחנו מתייחסים לעולם בצורה שונה, כל אחד מרגיש את עצמו בצורה שונה.

אם כל אחד מאתנו יוכל למלא את תפקידו בהרמוניה עם האחרים, נגיע לשוויון.

כשכל אחד מתנהל באגואיסטיות, ללא מחשבה על הכלל, לא רק אחרים נפגעים. במבט רחב יותר, כמו בסיפור הספינה, גם הוא נפגע.

כי גם אם לא תמיד זה ברור לנו, "כולנו רקמה אנושית אחת"...

 


 

הרב ישראלי זצ"ל, תולדות חיים וסיפורים- כוחה של שתיקה

לפעמים אנו מתלבטים כיצד להשפיע על סביבתנו – האם במילים ,במעשים או פשוט בשתיקה.

הסיפור הבא מלמד כיצד לפעמים כוחה של השתיקה גדול מכוחן של המילים.

הרב ישראלי החל את תפקידו כרב ביישוב כפר הרא"ה לפני נישואיו. מדי שבת התארח בבית משפחה קבועה ונהנה מאוד לשהות במחיצתם.

הם היו שרים יחד זמירות שבת ומשוחחים ארוכות בנושאים שונים.

יום אחד, הבחינה אם המשפחה שכאשר הרב רואה אותה בימות החול הוא מתעלם ממנה, אפילו לא נד בראשו לשלום, ואילו בשבת הוא משוחח אתה ארוכות בנושאים רבים.

ניסתה האישה להבין את פשר התנהגותו של הרב, והבינה שמאחר שבימות החול היא לבושה במכנסיים קצרים, כדרכן של כל בנות היישוב,

הרב אינו מתייחס אליה, ואילו בשבת, בעודה לבושה בחצאית, יחסו פתוח ואחר.

מכיוון שהעניין הציק לה, החלה האישה ללבוש חצאית גם בימות החול. חברותיה צחקו ולגלגו על בחירתה, אך יחסו של הרב אכן השתנה.

לימים, כל נשות היישוב עברו ללבוש חצאיות גם בימות החול! סיפור זה מלמד שהשתיקה עשויה להיות רועמת לעתים אף יותר מהערה או גערה.

מובן ששתיקת תוכחה זו קיבלה את כוחה מן האהבה וההערכה שחשה האישה כלפיה ביום השבת .

דרג את הכתבהדירוג כתבה "רקמה אנושית אחת": 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

עוד בלימוד 'חופשי בארצנו'

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד