האם תנועת אריאל לא יוצרת פילוג?

שאלה:

האם התנועה שלנו לא יוצרת איזשהו פילוג בעם ישראל (בין בנ"ע לאריאל)? למה באמת לא היה סיכוי שאריאל תיכנס בתור סניפים נפרדים של בנ"ע?? האם המטרה של הקמת סניפים נפרדים לא היה בשביל להשפיע על בני עקיבא להפוך להיות תנועה נפרדת (או לפחות סניף אחד בכל עיר נפרד..)?

תשובה:

אז קודם כל קצת הסטוריה בקצרה. מי שגרם להקמת התנועה היה סניף אחד קטן ברובע היהודי שהחליט שהוא יהיה נפרד, ולאחריו הוקם עוד סניף נפרד בגבעת שאול בירושלים, הקומונר היה בחור צעיר בשם אליעזר מלמד שלימים נהפך לרב היישוב וראש ישיבת הר ברכה. כשמזכ"ל בני עקיבא שמע על זה הוא אסר להם לקרוא לעצמם בני עקיבא ואיים עליהם שהוא ייתבע אותם על זה שהם קוראים לעצמם בני עקיבא אז בלית ברירה הם הפכו לאריאל. במשך 20 שנותיה הראשונות של תנועת אריאל, פנתה התנועה חמש פעמים לבני עקיבא בהצעה שנתאחד איתם אך הם סרבו. אז לפני שמאשימים אותנו בפילוג ראוי לפנות אליהם.

בכללי, אחדות זה לא אחידות - אין לי בעיה גם להתאחד עם הנוער העובד והלומד כל עוד הם יסכימו לקבל את הדרך שלי שאומרת בפשטות שאנו הולכים עם התורה עד הסוף והיא זו שמובילה את החיים שלנו. אני מוכן לשם כך לוותר על השם של תנועת אריאל, על ההמנון, על הדגל, על המזכ"ל על המשרדים, על הרכוש ואפילו ברמה האישית על העבודה שלי כרכז - על דבר אחד אני לא מוכן לוותר שזה האידיאולוגיה. אם בני עקיבא יסכימו לפעול לפי התורה בצורה של לכתחילה ולא בדיעבד אנו נתאחד איתם בשמחה כל עוד זה לא קורה אין מקום לזה שנהפך לתנועה אחת כשיש לנו מחלוקת כל כך נוקבת על הדרך המהות והתפקיד של תנועת נוער.

אם משהו עוד לא מובן, מוזמן לפנות בשמחה

ישר כוח גדול!

דביר עמיאור, מלווה מדריכים

מתוך ה שו"ת במרכז הדרכה

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד