דוד שבת

ט"ו אלול ה'תשע''ד 20:45
זכריה גלזמן, הכותב
זכריה גלזמן, הכותב

פרק כ"ו פס א' : "והיה כי תבוא אל הארץ...וירשת וישבת בה".

פס י"א : "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה'..ולביתך".

פס י"ד : :עשיתי ככל אשר ציוויתני..."וג'ו.

ומפרש רש"י שמחתי ושימחתי אחרים. כשאתה משמח אחרים, גם אתה מתמלא שמחה.

 


דוד שבת

רות גדלה בת"א באזור המרכז שהיה בשיא פריחתו.

היא נהגה לבקר עם סבה בבית הכנסת הגדול שבו התפללו אנשי האצולה, נכבדי הארץ והיישוב המאורגן.

בית הכנסת , שבנייתו הושלמה בשנות השלושים היה פנינה אדריכלית-יוקרתית. היום מפאת מיעוט המתפללים בו הפך לאולם חתונות.

 

סבה של רות היה אחד מהפעילים והנכבדים בקהילה.

רות הקטנה אהבה מאוד להתלוות אליו בשבתות ובחגים, ובמיוחד אהבה לקבל ממתק מ"דוד שבת".

 

ל"דוד שבת" הייתה תיבה קטנה מוכספת ובתוכה סוכריות וממתקים.

הילדים הושיטו יד, קיבלו את הממתק, ברכו בקול , ודוד שבת היה עונה אמן ומחליק על ראשם בחיבה.

גם המבוגרים שבקהילה אהבו אותו מאוד. שמו היה ר' שמחה אוהב-עמי ,אך את שמו המלא לא זכרו.

 

סבה של רות נרדף ע"י הבריטים לאחר שנחשד ברכישת נשק ותחמושת עבור לוחמי המחתרת, ומשפחתו נאלצה לרדת לדרום אמריקה ושם התבססה והתעשרה מאוד.

רות גדלה, התחנכה למופת ולימים נעשתה למנהלת עסקי המשפחה, אך לא הקימה בית ולא נישאה לאיש.

 

באחד מביקוריה בארץ ראתה בעיתון מודעת אבל על שם ר' שמחה אוהב-עמי ז"ל ובאותיות קטנות: "דוד שבת" שנפטר בשיבה טובה.

זיכרונות ילדותה הציפו אותה, נרגשת חיפשה את כתובת האבלים ובאה לנחמם.

היא לא הכירה איש והם לא הכירוה. היא שוחחה עם אחד מבני המשפחה והתברר לה שהוא נכדו של ר' שמחה דוד שבת האהוב.

נכד זה תלמיד חכם, משכיל ועשיר ,עמד עדיין ברווקותו. היא סיפרה לו על חוויות ילדותה בבית הכנסת ועל חיבתה הרבה לסבו.

הפגישה ביניהם הבשילה ואת נישואיה קבעו בבית הכנסת הגדול ברוב פיאר והדר.

 

רות חיסלה את עסקיה באמריקה, עשתה עליה ואת ביתם הפתוח לצדקה וחסד בנו בירושלים.

הם הקימו בשכונת מגוריהם בית כנסת גדול ומפואר בשם "אוהב עמי".

והעיקר- קופסת הממתקים המוכספת שוב מלאה ומשמשת את נכדו של אוהב עמי שכולם קוראים לו..."דוד שבת"

דרג את הכתבהדירוג כתבה דוד שבת: 3 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
9 מדרגים

עוד ב"סיפורי סבא"

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד