כוחו של ניגון

ט' אלול ה'תשע''ד 09:00
זכריה גלזמן, הכותב
זכריה גלזמן, הכותב

"כי תקצור ...ושכחת עומר בשדה.. לגר ליתום ולאלמנה יהיה..." וגו' (פרק כד' פסוק י'ט)

"כי תחבוט זיתיך ...לא תפאר אחריך..." (כד',כ') ," כי תבצור כרמך לא תעולל אחריך..."(כד',כ'א).

בכל הצווים הללו ,כי תקצור,כי תחבוט, כי תבצור ,מצווים אנו לדאוג לעניים ולחלשים שבעם.

על הדגן התירוש והיצהר מוזהרים אנו לא לשכוח את החלש ,את הגר היתום והאלמנה ,ומובטחים אנו מפי ה' על הברכה.

והכל כדי שלא נשכח את היותנו עבדים בארץ מצרים , ונאמן הקב"ה לברך את עמו ישראל.


כוחו של ניגון

ימים אלו של "אלול"! נקשרים בליבי עם ר' שלמה קרליבך שנהג להשפיע בניגוניו ולעורר את הלבבות לתשובה.

פעם בטיולינו באלפים המושלגים, נעלמה מעיני קבוצת המטיילים שהייתי חלק ממנה, ונותרתי מאחור לבדי, בעב הענן שירד על ההר.

הערפל הסמיך כיסה את השביל ביער ומנע ממני להמשיך בדרכי.

הבחנתי בסמוך אלי בעמוד גדול הנושא את הכבלים של הרכבל המקומי ובשקט שמסביב רק צלצול פעמוני הפרות שבמרעה הגיע לאוזני.

בזהירות רבה ובצעדים מדודים הגעתי למבנה עץ קטן השייך לתחזוקת הרכבל. בגדי היו ספוגי מים. נכנסתי וישבתי על ספסל.

הוצאתי את מפוחית הפה שנמצאת תמיד בתרמילי וניגנתי "אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי..." בניגונו של ר' שלמה קרליבך.

לאחר כמה דקות נכנס אל הבקתה צעיר מזוקן עם, פאות ארוכות ושיער מגודל, עטוי בגד מצויץ בארבע כנפות, והביט בי בתימהון.

 

הוא פנה אלי ושאל:" מי אתה? ומה מעשיך כאן?".

שלום עליכם עניתי ,שמי זכריה ,אני חלק מקבוצת מטיילים ותעיתי בדרכי. ומי אתה? מאיפה הגעת? ומאין באת?"

לחצנו ידיים והוא הוציא מתרמילו בקבוק ויסקי קטן ,מזג לשנינו כוסית ואמר: "קודם כל לחיים ,לחיים".

 

הוא סיפר לי ששמו אליהו ,דוקטור לבוטניקה, המשמש כחוקר בחברת תרופות שוויצרית המתמחה ברפואה טבעית והסביר:

"מעגל החיים של הצומח פה נמשך שלושה חודשים בלבד, מנביטה ,לבלוב פריחה ותפוצת הזרעים מחדש עד לאביב הבא. בכל השאר השנה יש פה שלג ".

"איך הגעת אלי?" שאלתי. והוא ענה :" שמעתי פתאום ניגונים של קרליבך וחשבתי שאני חולם בהקיץ, הלכתי בעקבות הניגון " עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ" עד שהגעתי אליך".

 

לאחר שעה קלה הענן נמוג ,השמיים התבהרו וקרני השמש האירו שוב.

אליהו ליווה אותי בשבילים המוכרים לו עד שהגענו אל הפונדק שלרגלי ההר שם חיכו לי בדאגה רעיתי וכל הקבוצה.

בסיעתא דישמיא חזרנו אל המלון בטרם כניסת השבת. אליהו היה אמור להצטרף אלינו לתפילת קבלת שבת אך משום מה לא בא, ולא פגשתיהו שוב עד היום.

 

נשלחתי לעבור לפני התיבה ובניגונו של ר' שלוימה קרליבך "לכה דודי" התאחדו כל המתפללים ,

תיירים יהודים מאירופה אמריקה וישראל ומבודדים הפכנו לקהילה נלבבת ומאוחדת ע"י הניגון והתפילה.

 

נזכרתי בסיפור זבה, כשנודע לי על הסתלקותו של חברינו ר' שלמה חנוך קליין ז"ל, שאהבתי אותו מאוד והערצתי אותו ואת מלכה רעייתו יאירך ה' ימיה בטובה.

תפילתו המשולבת בניגוניו של קרליבך, היא חלק מה'אלול' שלי ומתפילותיי בימים הנוראים

יהי זכרו ברוך.

דרג את הכתבהדירוג כתבה כוחו של ניגון: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
9 מדרגים

עוד ב"סיפורי סבא"

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד