קוממיות ?!

ז' אייר ה'תשע''ד 15:00
קוממיות ?!

"ואשבר מוטות עולכם ואולך אותכם קוממיות"

רש"י- " קוממיות בקומה זקופה".

 

 

 


 

קוממיות ?!

בשבוע שלפני פר' בהר- בחוקותי, לפני שנים אחדות היינו אמורים לנפוש בצפון הירוק והמלבלב.

חברת התיירות נאלצה לבטל את הנופש בגלל אירועים ביטחוניים והפגזות בצפון הארץ.

 

כיוון ששילמנו מראש "וכסף לא מחזירים" הציע לנו החברה כפיצוי באותו הסכום ששולם טיול באיטליה.

זו הייתה הפעם הראשונה שיצאנו מהארץ. הצטרפנו לקבוצה ברגשות מעורבים מצפונית והלכתית.

 

ישב לידי במטוס מכר ותיק, שיתפתי אותו בהרהורי ולמדנו את הפס' ברש"י " ואולך אותכם קוממיות...בקומה זקופה"

התלבטנו איך צריך לומר בברכת המזון הרחמן הוא ישבור עולנו מעל צווארנו והוא יוליכנו קוממיות לארצנו או קוממיות בארצנו.

הרי אנחנו כבר בני הארץ והולכים בקוממיות עם צבא ומדינה. ולא הגענו לתכלית העניין.

 

טיילנו "בגאווה לאומית" בשער טיטוס שברומא בתבליט המנורה השבויה סמל לניצחון של רומי על ירושלים" ויהודה השבויה".

ביקרנו בוונציה בגטו היהודי, ביקרנו בוותיקן פארה והדרה של האפיפיורים וגדולתה של "אדום".

 

לקראת שבת קודש נערכנו לביקור רגלי כמובן, בחה"כ הגדול והמפואר של פירנצה.

טרם צאתנו מהמלון ביקש מדריך הקבוצה לא להתבלט: ללכת בכובעים, לא ללכת עם כיפות, ולא למשוך תשומת לב.

ואכן, ההוד וההדר של בהכ"נ המפואר בצריחיו וכיפתו הירוקה והגבוהה היו מרשימים במיוחד.

בכניסה לחצר בהכ"נ ניצבו שני שוטרים איטלקיים חמושים ועמם כלבי שמירה. שנתיים קודם היה ניסיון פיגוע חבלני במתפללים שגרם לרגישות המשטרה.

בחצר ניצבת אנדרטה ולוח זיכרון המנציח את יודי פירנצה שניספו בשואה, ובניהם שלושה שמות של בני פירנצה שנפלו במלחמת השחרור בארצנו.

 

לאחר התפילה בדרכינו למלון בסעודת ליל שבת, גער בי מדריך הקבוצה והתריע על שלא נשמעתי להוראות והלכתי " בקומה זקופה" עם כיפתי הלבנה.

המשכנו בדרכנו כשלפתע הגיחה מקצה הרחוב בחורה בלונדינית בפראות על אופנוע גדול ואיימה לפגוע בנו.

הדפתי אותה היא נפלה על הכביש קמה וירקה בפניי קיללה "יהודים ארורים" וסימנה על צווארה תנועת שחיטה.

מיד הצטרפו אליה פרחחים אחדים מה"בר" הסמוך. נוצרה מהומה חברינו לקבוצה השיבו במנת זרועם והכו בהם.

 

בינתיים הגיע ניידת משטרה ועצרה שניים מהפרחחים.

צעדנו למלון נרגשים "הכל בגלל הכיפה שלך המתריסה" גער בי המדריך.

 

"רצית קוממיות? קומה זקופה? ברומא התנהג כרומאי" שתקתי בזעם.

בברכת המזון שלאחר הסעודה אמרתי בכוונה גדולה " הרחמן הוא ישבור עולנו מעל צווארנו והוא יוליכנו קוממיות לארצנו ", ובליבי הוספתי קוממיות בארצנו .

הגענו לנמל התעופה בן-גוריון וראיתי את הדגלים המקשטים את הרחובות והבתים לקראת יום שחרור ירושלים, והבנתי שצריך לומר- בארצנו , ובלב שלם וברוך שזכינו.

דרג את הכתבהדירוג כתבה קוממיות ?!: 4 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
4 מדרגים

עוד ב"סיפורי סבא"

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד