מה נלמד מפרשת וארא?

תקציר

הכרת הטוב
כ"ט טבת ה'תשע''ז
מה נלמד מפרשת וארא?

הכרת הטוב-

בפשטות נראה לנו שהגדרה של הכרת הטוב היא להחזיר טובה למישהו שעשה לנו טובה, אך בפרשה שלנו (וכן מפרשת שמות) אנו רואים שאין הדבר כך,

לפני מכת דם הקב"ה מצווה את משה כך-

 "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה-יָדְךָ עַל-מֵימֵי מִצְרַיִם עַל-נַהֲרֹתָם עַל-יְאֹרֵיהֶם וְעַל-אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל-מִקְוֵה מֵימֵיהֶם--וְיִהְיוּ-דָם; וְהָיָה דָם בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים". (ז,יט)

רש"י שם מפרש- "אמור אל אהרון- לפי שהגן היאור על משה כשנשלך לתוכו, לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים, ולקה על ידי אהרון."

וכן לגבי מכת כינים כתוב כך-

 וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-אַהֲרֹן, נְטֵה אֶת-מַטְּךָ וְהַךְ אֶת-עֲפַר הָאָרֶץ; וְהָיָה לְכִנִּם, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. (ח,יב)

רש"י שם מפרש- "אמור אל אהרון- לא היה העפר כדאי ללקות על ידי משה, לפי שהגן עליו כשהרג את המצרי 'ויטמנהו בחול', ולקה על ידי אהרון".

נשאלת השאלה הגדולה-

מה עשו היאור והעפר? הרי לא הייתה להם בחירה חופשית אם לעזור למשה! הם דוממים! דהיינו: מה שייך כאן הכרת הטוב? הרי הם לא בחרו לעזור למשה מתוך איזשהו רצון?

שאלה גדולה אף יותר נשאלת על מה שכתוב בפרשה שעברה, כאשר בנות יתרו אמרו לאביהן- "איש מצרי הצילנו מיד הרועים" אומר על כך המדרש רבה א', לט-

"משל לאחד שנשכו נחש והיה רץ ליתן רגליו במים, נתנן לנהר, וראה תינוק אחד שהיה שוקע במים ושלח ידו והצילו. אמר לו התינוק אילולא אתה כבר הייתי מת. אמר לו, לא אני הצלתיך אלא הערוד שנשכני וברחתי ממנו, הוא הצילך. כך אמרו בנות יתרו למשה, יישר כח שהצלת אותנו מן הרועים, אמר להן משה, אותו מצרי שהרגתי- הוא שהציל אתכן, ולכן אמרו לאביהן איש מצרי הצילנו, כלומר מי גרם לזה שיבוא אצלנו? איש מצרי שהרג"

אתם מבינים מה כתוב פה?

משה מוקיר טובה לאותו מצרי רשע שהכה את העברי ומשה הרג אותו, זה מאוד משונה- הרי ברור לכל שאותו מצרי התכוון לרעה, אז מה שייך כאן הכרת הטוב?

מחדש הרב חיים שמואלביץ בספרו שיחות מוסר- לפי העולם הכרת הטוב היא רק כלפי מי שעושה לי טובה אך בעם ישראל ישנם שלושה רובדים של הכרת הטוב-

א.      כלפי מי שעשה לי טובה מתוך בחירתו האישית,

ב.      כלפי דבר שגרם לי טובה אף על פי שלא התכוון לכך כדוגמת דברים דוממים,

ג.       הכרת הטוב כלפי מי שהתכוון לעשות לי רעה ובסופו של דבר התגלגל מזה דבר טוב,

הרובד הראשון הוא פשוט, כי הוא טבעי לכולם,

הרובד השני אומר שהכרת הטוב צריכה להיות גם מצד זה שצריך להיות בן אדם, דהיינו: היא מצד המקבל ולא בשביל לשלם כביכול טובה תחת טובה,

הרובד האחרון אומר שבהכרת הטוב יש להבין שהכל מאת ה', הוא מגלגל בעולם את כל העניינים ולכן אם בחר לגלגל על ידי המצרי אז צריך להכיר טובה למצרי שעל ידו ה' גלגל את העניינים, בעצם, על ידי זה אנו מכירים טובה לה' שהוא מנהיג את העולם בצורה הנכונה ביותר גם כשנראה שהמצב קשה.

זו גם הכוונה במילים "מודה אני" יש כאן גם מימד של הודאה ואמירת תודה, ויש כאן גם מימד של הודאה כמו מודה באשמה כך גם אנחנו מודים שאנו לא תמיד מבינים למה דברים קורים אבל בסוף נודה לה' כי הכל נעשה לטובה.

שבת שלום. 

דרג את הכתבהדירוג כתבה מה נלמד מפרשת וארא?: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים

רעיונות נוספים לפרשות השבוע

עבור לתוכן העמוד