נעשה ונשמע?

ד' סיון ה'תשע''ה 13:10

עמ"י במצרים. שעבוד קשה. גזרות קשות. בבית משפחת עמרם נולד לו משה הקטן, שמושלך ליאור...

לאחר שנים נאלץ לברוח למדין- שם שהה הרבה שנים.

ובעודו רועה את צאן יתרו, רואה את המראה הניסי של הסנה במדבר סיני. ואז נאמר לו - בין השאר-

"וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹקים עַל הָהָר הַזֶּה."

כבר אז נודע למשה רבנו הסוד הגדול. מהו הסוד הגדול שקשור להר סיני?


 

לאחר שנים חוזר משה למצרים – ומגלה לעמ"י את דברי ה' אליו, וכך מפיח בהם רוח חדשה של תקוה וציפיה אל היום הזה.

ב-10 מכות נגאלים אבותינו ממצרים, ובהמשך הנס הגדול של קריעת ים-סוף- ושם נאמר

"נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ"

ומסביר הראב"ע "הוא הר סיני-ששם שכן הכבוד." – כלומר, בשירת הים מייחלים בנ"י ליום הגדול שבו יפגשו עם הקב"ה.

זהו, נפטרנו מהמצרים לעולם. כעת אנו בדרך לא"י, אך –עוד לפני כן- פונים בנ"י למשה רבנו – וכך אומרים לו:

"רצוננו לראות את מלכנו"(מכילתא לשמות י"ט)

וכ"כ מצפים ליום הזה. הם פגשו את הקב"ה דרך כל הניסים המדהימים שעשה להם.

אך כעת הם מחכים ומצפים לפגוש את הקב"ה בצורה ישירה.

זו גם הסיבה שנצטוינו לספור ספירת העומר:

"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.

עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'."

הספירה היא ציפיה שיגיע כבר הדבר אותו אנו כ"כ רוצים – ומהו? המפגש עם הקב"ה, עם התורה הקדושה.

לפי זה אפשר להבין גם מדוע חג שבועות/מתן תורה הוא החג היחיד בתורה שאין לו תאריך. למה?


 

אחרי ים-סוף הגיעו למרה, משם המשיכו לאילים, בהמשך לרפידים, ומרפידים להר-סיני.

"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי. כלומר, א' בסיון

ב וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר. "

מדוע שינתה התורה את הלשון ובמקום "ויחנו" כמו תמיד, משתמשת התורה ב"ויחן"? העזר בדברי רש"י "כאיש אחד בלב אחד".


 

עמ"י נמצא באחדות מופלאה, מתרגשים לקראת המפגש עם "מלכנו", ומצפים :נו, מתי זה יגיע?

בינתיים כל אחד ואחת מרגיש קרבה גדולה לאלוקים, ומתוך כך בודאי עושה מעשים טובים.

עוזר לאמא ואבא בעבודות הבית, מכבד מאוד את אחיו וחבריו, מדבר אליהם בצורה מכובדת, נזהר מלדבר עליהם –

חלילה –רע, "כאיש אחד בלב אחד" ממש. כ"א מרגיש כל יהודי אחר כאילו זה הוא ממש...

והאחדות הנפלאה הזו באה לידי ביטוי גם בנס רפואי:

"מה עשה הקב"ה ? ריפא אותם, ואח"כ נתן להם את התורה.

מי שהיה סומא-היה רואה. ומי שהיה חרש-נעשה שומע.ומי שהיה אילם-נעשה מדבר, ומי שהיה חיגר-נעשה שלם" (תנחומא)

בינתיים עולה משה בחרדת קודש לבדו להר-סיני

ג וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

ד אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי.

ה וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ.

ו וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

ומשה חוזר לעם

ז וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'.

והעם משיב

ח וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'.

ובמקום אחר נאמר "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע"(שמות כ"ד)

בני ישראל כ"כ מתרגשים לקראת המפגש, שמוכנים אפילו להתחייב ש______________

 


סיפור

רבי יונתן מאייבשיץ היה נוהג מדי פעם לבדוק את התלמידים לומדי התורה- שיודעים לשנן פסוקים וכד'.

הילדים היו נאספים, ורבי יונתן היה מגיע ובוחן אותם. פעם אחת רצו הנוצרים "לשגע" את רבי יונתן. הם לקחו ילד נוצרי,

חיפשו אותו ליהודי, ולימדו אותו פסוקים בע"פ. כשהגיע הזמן שרבי יונתן קבע,

שלחו את הנוצרים את הילד הגוי המחופש, והכניסו אותו בין כל הילדים היהודים.

רבי יונתן שמע כל ילד וילד...עד שהגיע לילד הגוי. מששמע אותו משנן פסוקים, אמר לו: לך מכאן, אינך יהודי לעיני הנוצרים ההמומים.

הנוצרים ניגשו אח"כ לרבי יונתן ושאלוהו כיצד הוא גילה אותו. ענה להם רבי יונתן: כשעמ"י קיבל אל התורה כולם הזדעזעו.

כך עד היום כשילד יהודי אומר פסוקים, הוא אומר אותם בהתרגשות גדולה, ואילו הילד הגוי סתם אמר את הפסוקים, כאילו הוא קורא סתם ספר.

דרג את הכתבהדירוג כתבה נעשה ונשמע?: 4 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
4 מדרגים

רעיונות נוספים לפרשות השבוע

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד