מה נלמד מפרשת משפטים-שקלים?

כ"ג שבט ה'תשע''ה 14:20

"אנו זקוקים לתורם שיעזור לנו להקים את המועדון. אנו צריכים הרבה כסף בשביל לבנות אותו, ובשביל לקבל את כל הציוד בשבילו.

למי יש רעיון לתורם כזה?" שאלה אותנו המדריכה.

לי אין רעיון, למה שסתם אדם עשיר ייתן לנו הרבה כסף?

אנחנו לא עניים, אנו לא רעבים ללחם, ב"ה לכולנו יש מה ללבוש, יש לנו הורים עובדים שאפילו מצליחים לשלוח אותנו לחוג או שניים.

אז למה שעשיר ייתן לנו למועדון? אני בכלל לא חושבת שזה נכון לבקש, עדיף שייתן את הכסף לעניים ..." אמרתי.

"רק רגע, מי מכם מקבל דמי כיס כל שבוע מההורים שלו?" שאלה המדריכה. כמעט כולם הרימו את היד.

"האם תסכימו לוותר כל שבוע על 10 ₪ , ומהם נבנה לאט לאט מועדון!"

כולם הסכימו.

למחרת, כל אחד חזר עם עשרה שקלים. רק דני בא שמח וצוהל, "אבא שלי מוכן לבנות לנו את המועדון כמעט בחינם.

הוא קבלן בניה גדול, ובשבילו זה ממש כלום" אמר דני בשמחה מעורבת בגאווה.

כולם שמחו, ועוד באותו שבוע החל אבא של דני בעבודה. לקח את המועדון הישן ושיפץ אותו במהירות, והפך אותו ממש לארמון.

התאספנו לחגוג את פתיחת המועדון המשופץ – החדש.

הבאנו כיבוד, המדריכה הכינה משחקים, והכנו אלבום תמונות עם התמונות של כולנו, וכל אחד הוסיף מכתב תודה משלו. אבל אז התחילו הצרות.

דני התחיל לדרוש שהוא תמיד יחליט מה עושים במועדון, הוא יקבע למי יהיה מפתח, רק אבא שלו יחליט מה מותר לעשות בתוך המועדון, ומה לא.

לנו זה היה מאוד לא נעים, כבר לא הרגשנו שזה המועדון שלנו, הרגשנו שזה המועדון של דני, שעושה לנו טובה שנותן לנו להיות בו...

 

אז מה עושים? מה הלקח שאנו לומדים ממקרה כזה?

השבת אנו קוראים את פרשת שקלים.

המצווה שיש לכל גבר מעל גיל 20 לתת "מחצית השקל" לאחזקה של בית המקדש.

למה "מחצית"? למה סכום קטן, ודווקא חצי? למה לא שקל? אבל כאשר כל אחד נותן כמו השני, כולנו שווים, כולנו אותו הדבר.

לפני הקב"ה אין שווים יותר, ושווים פחות – כולנו שווים. כאשר נרגיש כל אחד רק חצי, אני לא מושלם.

רק כאשר כולנו שווים ועובדים יחד, הקב"ה אוהב אותנו ועוזר לנו ....

דרג את הכתבהדירוג כתבה מה נלמד מפרשת משפטים-שקלים?: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

רעיונות נוספים לפרשות השבוע

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד