מה נלמד מפרשת ויצא?

ד' כסליו ה'תשע''ה 20:40
מה נלמד מפרשת ויצא?

כולם אמרו לי שאני תמים, ילד כזה שלא מבין כלום. ילד שאפשר לקחת ממנו מה שרוצים, והוא אפילו לא ירגיש.

האם הם צודקים? הם אפילו צוחקים עלי שאני לא מבין כלום, שאני "מרחף", שאני כמו ענן שעף בשמים, ולא מחובר בכלל למה שקורה.

 

הבוקר, כאשר הגעתי לבית הספר, שמתי את התיק שלי ליד המקום שלי.

הוצאתי ממנו ספר קריאה, ויצאתי לקרוא בחוץ באוויר הטוב והצונן של הבוקר. התיישבתי בשקט מתחת לעץ, והתחלתי לקרא.

לפתע ראיתי בזוית העין שלי את אחד הילדים בכיתה ממלא שקית מים וקושר אותה.

לא אמרתי כלום והמשכתי לקרוא. שמעתי את הצלצול להיכנס לכיתה, אבל אני הייתי עסוק בספר היפה.

המורה הגיעה לכיתה, ראתה אותי בחוץ, ושאלה "לא שמעת את הצלצול? למה אתה לא בכיתה?" כל הילדים פרצו בצחוק.

"את לא מכירה אותו? הוא בכלל לא מרגיש שיש צלצול. הוא סתם חולמני, יושב עם הספר ולא מרגיש כלום.

אף פעם לא ראינו אותו משחק עם כולם בהפסקה! תעזבי אותו. ממילא הוא לא ילמד!" אמרו התלמידים.

בלי להגיד כלום, בלי לענות להם, קמתי נכנסתי לכיתה וישבתי במקומי.

"תוציא את הספר והמחברת של תורה, התחלנו ללמוד!" פנתה אלי המורה, כאילו אני לא מבין כלום.

פתחתי את התיק, וכאשר רציתי להוציא את החומש, החומש נתפס בשקית מים שהחביאו לי בתיק. היא נקרעה, וכל התיק נתמלא מים.

כולם התחילו לצחוק "תראו, יהודה מביא מים לבית הספר בתוך שקית.

עכשיו היא נקרעה בתיק, וכל הספרים והמחברות נרטבו. איזה ילד מצחיק!".

"האם לענות להם? האם לספר למורה שראיתי איזה ילד הכניס את שקית המים לתיק? האם זה יעזור?

הרי ידעתי שאולי הכניסו לי את השקית המלאה המים לתיק, הייתי צריך לבדוק בזהירות היכן שמו אותה.

זה נכון שהילד ששם אותה התנהג לא יפה. אבל גם אני יכולתי להשגיח יותר, ואז היא לא הייתה נקרעת!

אבל ברור שמגיע עונש לילד, אז למה שיצחקו עלי? אם אספר הכל למורה, היא תיתן לו עונש.

אבל האם זה יעזור לי? האם בגלל זה הספרים והמחברות שלי יתייבשו? האם זה יעזור שלא יצחקו עלי?

אולי הם יפסיקו לצחוק עלי, אבל האם הם לא יתחילו לריב איתי שהלשנתי, שגיליתי למורה מי שם לי את שקית המים?

אני רוצה לריב? אני יודע שאני צודק, ומגיע לילד ששם את השקית של המים עונש.

אבל מה העונש שהוא יקבל יעזור לי? לא כדאי להגיד כלום. זה לא יעזור, ורק עלול לגרום למריבות, וחבל" אמרתי לעצמי.

"למה אתה חולם? אתה לא רואה מה קרה לך בתיק? למה אתה לא עושה כלום? למה הבאת את השתייה בתוך שקית?" פנתה אלי המורה.

החלטתי לא לענות. בלי להגיד כלום, הוצאתי את הספרים שנרטבו, הנחתי אותם על אדן החלון בשמש שיתייבשו.

 

בסוף יום הלימודים ניגשתי לילד ששם את שקית המים, אמרתי לו "אני ואתה יודעים איך הגיעה שקית המים לתיק.

אני מבקש שלא תעשה את זה עוד פעם" אמרתי בשקט, והמשכתי ללכת.

"אתה יודע הכל?" הוא שאל. "אז למה לא אמרת כלום למורה כאשר זה קרה?!" הוא שאל.

"לא רציתי להעליב אותך לפני כולם. לא רציתי שתקבל עונש ותתחיל לריב איתי" עניתי בשקט.

"כל הכבוד לך! היית מוכן שיצחקו עליך, ולא שאני אקבל עונש גם אם אני אשם? אז אתה לא תמים. אתה יודע הכל, אבל מוכן לוותר ולסלוח.

אתה ממש צדיק, אתה ממש לא מה שכולם חושבים עליך!" אמר הילד המופתע. אבל אני לא עניתי, אלא המשכתי הביתה.

 

התורה אומרת על יעקב "איש תם יושב אוהלים" (לומד תורה).

האם הכוונה שהוא באמת לא הבין כלום במה שעשו לו? או אולי הוא ידע הכל, אבל העדיף שלא לריב, גם במחיר שהוא צריך לסבול?

קראו את הפרשה ותגלו כי יעקב ידע הכל, ידע היטב שלבן מרמה אותו. אבל כל זמן שיכל, העדיף לשתוק. האם הוא תמים או צדיק?

דרג את הכתבהדירוג כתבה מה נלמד מפרשת ויצא?: 3 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
2 מדרגים

רעיונות נוספים לפרשות השבוע

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד