פרק י"א – חלק י"ב

ה' אב ה'תשע''ד 07:00

וּנְדַבֵּר עַתָּה מִן הַכַּעַס. הִנֵּה יֵשׁ הָרַגְזָן שֶׁאָמְרוּ עָלָיו (רמב"ם הלכות דעות ב, ג), "כָּל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדַת אֱלִילִים", וְהוּא הַנִּכְעָס עַל כָּל דָּבָר שֶׁיַּעֲשׂוּ נֶגֶד רְצוֹנוֹ וּמִתְמַלֵּא חֵמָה,

עַד שֶׁכְּבָר לִבּוֹ בַּל עִמּוֹ וַעֲצָתוֹ נִבְעֲרָה, וְהִנֵּה אִישׁ כָּזֶה כְּדַאי לְהַחֲרִיב עוֹלָם מָלֵא אִם יִהְיֶה יְכֹלֶת בְּיָדוֹ, כִּי אֵין הַשֵּׂכֶל שׁוֹלֵט בּוֹ כְּלָל, וְהוּא סָר טַעַם מַמָּשׁ כְּכָל הַחַיּוֹת הַטּוֹרְפוֹת, וְעָלָיו נֶאֱמַר (איוב יח, ד),

"טֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ הַלְמַעַנְךָ תֵּעָזַב אָרֶץ", וְהוּא קַל וַדַּאי לַעֲבֹר כָּל מִינֵי עֲבֵרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אִם חֲמָתוֹ תְּבִיאֵהוּ לָהֶם, כִּי כְּבָר אֵין לוֹ מֵנִיעַ אַחֵר אֶלָּא כַּעְסוֹ, וְאֶל אֲשֶׁר יְבִיאֵהוּ יֵלֵךְ. וְיֵשׁ כַּעֲסָן רָחוֹק מִזֶּה,

וְהוּא שֶׁלֹּא עַל כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יְבוֹאֵהוּ שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנוֹ אִם קָטָן וְאִם גָּדוֹל יִבְעַר אַפּוֹ, אַךְ בְּהַגִּיעוֹ לְהַרְגִּישׁ — יִרְגַּז וְיִכְעַס כַּעַס גָּדוֹל, וְהוּא שֶׁקְּרָאוּהוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ה, יא), "קָשֶׁה לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת",

וְגַם זֶה רָע וַדַּאי, כִּי כְבָר יְכוֹלָה לָצֵאת תַּקָּלָה רַבָּה מִתַּחַת יָדוֹ בִּזְמַן הַכַּעַס, וְאַחֲרֵי כֵן לֹא יוּכַל לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ. וְיֵשׁ כַּעֲסָן פָּחוֹת מִזֶּה שֶׁלֹּא יִכְעוֹס עַל נְקַלָּה, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיַּגִּיעַ לִכְעֹס יִהְיֶה כַּעְסוֹ כַּעַס קָטָן וְלֹא יָסוּר מִדַּרְכֵי הַשֵּׂכֶל,

אַךְ עוֹדֶנּוּ יִשְׁמֹר עֶבְרָתוֹ, וְהִנֵּה זֶה רָחוֹק מִן הַהֶפְסֵד יוֹתֵר מֵהָרִאשׁוֹנִים שֶׁזָּכַרְנוּ, וְאַף גַּם זֹאת וַדַּאי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לִהְיוֹת נָקִי, כִּי אֲפִלּוּ זָהִיר אֵינֶנּוּ עֲדַיִן, כִּי עַד שֶׁהַכַּעַס עוֹשֶׂה בוֹ רֹשֶׁם, לֹא יָצָא מִכְּלַל כַּעֲסָן. וְיֵשׁ עוֹד פָּחוֹת מִזֶּה,

וְהוּא, שֶׁקָּשֶׁה לִכְעֹס וְכַעְסוֹ לֹא לְהַשְׁחִית וְלֹא לְכַלֵּה, אֶלָּא כַעַס מוּעָט, וְכַמָּה זַעְמוֹ? — רֶגַע וְלֹא יוֹתֵר, דְּהַיְנוּ, מִשָּׁעָה שֶׁהַכַּעַס מִתְעוֹרֵר בּוֹ בַּטֶּבַע עַד שֶׁגַּם הַתְּבוּנָה תִּתְעוֹרֵר כְּנֶגְדּוֹ, וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם)

"קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת". הִנֵּה זֶה חֵלֶק טוֹב וַדַּאי, כִּי טֶבַע הָאָדָם מִתְעוֹרֵר לְכַעַס, וְאִם הוּא מִתְגַּבֵּר עָלָיו שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַכַּעַס עַצְמוֹ לֹא יִבְעַר הַרְבֵּה, וּמִתְגַּבֵּר עָלָיו שֶׁאֲפִלּוּ אוֹתוֹ הַכַּעַס הַקַּל לֹא יַעֲמֹד בּוֹ זְמַן גָּדוֹל אֶלָּא יַעֲבֹר וְיֵלֵךְ,

וַדַּאי שֶׁרָאוּי לְשֶׁבַח הוּא, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עיין חולין פט, א), "תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה" (איוב כו, ז) — "עַל מִי שֶׁבּוֹלֵם פִּיו בִּשְׁעַת מְרִיבָה", וְהַיְנוּ שֶׁכְּבָר נִתְעוֹרֵר טִבְעוֹ בְּכַעַס וְהוּא בְּהִתְגַּבְּרוּתוֹ בּוֹלֵם פִּיו.

אָמְנָם מִדָּתוֹ שֶׁל הִלֵּל הַזָּקֵן עוֹלָה עַל כָּל אֵלֶּה, שֶׁכְּבָר לֹא הָיָה מַקְפִּיד עַל שׁוּם דָּבָר וַאֲפִלּוּ הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל כַּעַס לֹא נַעֲשָׂה בּוֹ (עיין שבת ל, ב — לא, א), זֶה הוּא וַדַּאי הַנָּקִי מִן הַכַּעַס מִכֹּל וָכֹל.

וְהִנֵּה אֲפִלּוּ לִדְבַר מִצְוָה הִזְהִירוּנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עיין שבת קה, ב) שֶׁלֹּא לִכְעֹס, וַאֲפִלּוּ הָרַב עִם תַּלְמִידוֹ וְהָאָב עִם בְּנוֹ, וְלֹא שֶׁלֹּא יְיַסְּרֵם, אֶלָּא יְיַסְּרֵם וִייַסְּרֵם, אַךְ מִבְּלִי כַּעַס, כִּי אִם לְהַדְרִיךְ אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה,

וְהַכַּעַס שֶׁיַּרְאֶה לָהֶם, יִהְיֶה כַּעַס הַפָּנִים, לֹא כַּעַס הַלֵּב. וְאָמַר שְׁלֹמֹה (קהלת ז, ט), "אַל תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס" וְכוּ'. וְאוֹמֵר (איוב ה, ב), "כִּי לֶאֱוִיל יַהֲרָג כָּעַשׂ". וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין סה, ב),

"בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָאָדָם נִכָּר — בְּכוֹסוֹ, בְּכִיסוֹ, בְּכַעְסוֹ".

___________________________
לבו בל עמו – אינו שולט ברגשותיו. על נקלה – בקלות.



ביאורים
אף הכעס הוא מידה שלילית מאוד. אולם גם בכעס יש שורש טוב – הוא נובע מהרצון לתיקון המצב. ההפך של הכעס הוא האדישות. אדם יכול לשמוע שמבזים ומחרפים אותו באופן אישי,

את מדינת ישראל בפן הלאומי או כל דבר אחר המחייב תגובה כלשהי ולהישאר אדיש לכך. הכעס הוא המזכיר לנו שזה מצב לא נכון ושיש לפעול לתיקונו. בכל זאת הכעס הוא שלילי ביותר,

כיוון שהוא לא רק מזכיר לאדם היכן צריך להגיב אלא הוא גם שולט על התגובה עצמה. הוא יכול לגרום לאדם להתפרץ ללא שליטה, ולא השכל הוא המורה לו כיצד להתנהג אלא רגש הכעס הספונטני.
יש כמה דרגות בכעס. יש מי שכועס בקלות ואינו שולט על דיבורו ועל מעשיו. עליו חז"ל אומרים "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", משום שהוא אינו שוקל את מעשיו בשכל ישר, אלא כאילו אל אחר שולט בו, וזהו הכעס.

ייתכן שלאחר מעשה אף הוא עצמו יצטער על מה שעשה, אך את שנעשה אין להשיב. מה שאמר כבר נאמר, ומה ששבר כבר שבור. הרמח"ל מונה עוד מדרגות נוספות,

ובסופו של דבר אומר כי מידת הנקיות היא שלא תהיה לאדם שום התעוררות של כעס כלפי האחר. אם מישהו יעליב אותו, הוא לא ישיב לו ואף לא יכעס עליו כלל בליבו.

הוא יודע שנעשה כלפיו מעשה רע, אבל הוא לא לוקח זאת באופן אישי. אדם כזה רוצה בתיקון המצב גם בלי צורך בכעס, ואפילו לא התעוררות קטנה של כעס, כזו החולפת לאחר רגע.
הרמח"ל מוסיף שיש מצבים שבהם צריך להראות כעס, אך רק כלפי חוץ. לפעמים, לצורך חינוך ילדים, למשל, יש להראות פנים כעוסות כדי שיבינו שעשו מעשה לא טוב.

 


 

הרחבות
1.הכעס - ביטוי לחוסר אמונה

"כָּל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדַת אֱלִילִים" מקור הדין הוא בגמרא (שבת קה עמוד ב). "המקרע בגדיו בחמתו... - יהא בעיניך כעובד עבודה זרה; שכך אומנתו של יצר הרע,

היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך. עד שאומר לו עבוד עבודה זרה והולך ועובד..." מהגמרא נראה שהכועס נמשך אחרי יצרו ולכן יש חשש שיבוא גם לעבודה זרה.

אך עדיין צריך להבין מדוע חז"ל התבטאו כך על הכועס ולא על אדם שעבר עבירות אחרות? לכן נראה שיש בכעס עניין של חסרון באמונה. דבר זה מבאר בעל התניא (איגרת הקודש פרק כה):

"הטעם מובן ליודעי בינה לפי שבעת כעסו נסתלקה ממנו האמונה כי אילו היה מאמין שמאת ה' הייתה זאת לו לא היה בכעס כלל"
2. התרחקות עד הקצה
"זֶה הוּא וַדַּאי הַנָּקִי מִן הַכַּעַס מִכֹּל וָכֹל" ישנם מדות בהם יש צורך להתרחק לגמרי מהמידה הרעה ולא די בהליכה בדרך האמצע. כך כותב הרמב"ם (הלכות דעות ד,ג) לגבי הכעס.

"וכן הכעס מדה רעה היא עד למאד וראוי לאדם שיתרחק ממנה עד הקצה האחר, וילמד עצמו שלא יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו" אמנם ישנם מצבים שאדם צריך להראות כלפי חוץ קצת כעס

"ואם רצה להטיל אימה על בניו...ורצה לכעוס עליהן כדי שיחזרו למוטב יראה עצמו בפניהם שהוא כועס כדי לייסרם ותהיה דעתו מיושבת בינו לבין עצמו כאדם שהוא מדמה כועס בשעת כעסו והוא אינו כועס"



שאלות לדיון
כיצד ניתן להשוות כועס לעובד עבודה זרה?
מניין נשאב את הכוח להבליג ולא לכעוס?

דרג את הכתבהדירוג כתבה פרק י"א – חלק י"ב: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים
אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד