דבריהם של עוזי ואלרואי אריאל

בס"ד                               

 מוצ"ש ארגון אריאלעד בנים, פרשת תולדות, תשע"ו

 

 


שבוע וחודש טוב ומבורך

ברשות רב הקהילה - הרב נחשון שליט"א, המשנה לראש העיר ידידנו - שי נתן, רכזי תנועת אריאל, הרב אלעזר ויעל סעד, הקומונרים, המדריכים, החניכים, אימהות ואבות, קהל נכבד.
 
שבת ארגון הינה שיאו של החודש עמוס פעילויות, ולנו כמשפחה הינה שבת מיוחדת.
בננו אפי ז"ל היה בחור נפלא ומיוחד, שעבד את ה' באמונה עצומה, בשמחה, בענווה, בצניעות ובגבורה.
זכה להיות ממקימי הסניף וראה בו מקום להעצמה אישית של כל חניך וחניך והשקיע רבות ממרצו וזמנו להצלחתו של כל חניך ובבנייתו והצלחתו של הסניף - ברוח ובחומר.
מאפי ניתן ללמוד איך לפעול ולחיות מתוך אמונה גדולה בבורא עולם, לצאת מהקופסה, לצאת מהשגרה, לא לעשות כמו שתמיד רגילים, לא תמיד בדיוק לפי הכללים, לא לחשוב בדרך "שבלונית/מרובעת", ולהתאים עצמך לדרישות ה' ולמציאות. כי כזה היה אפי. לא שגרתי ועושה דברים שאינם בדרך הרגילה, דברים שלעתים נראו כבלתי אפשריים – אבל אפי הצליח להגשים אותם מכוח אמונתו הגדולה בבורא עולם, מכוח רצונו העז לעשותם, ומכוח אהבתו העצומה לתורת ישראל, לעם ישראל ולארץ ישראל.

אנו שמחים שחניכיו של אפי ממשיכים היום כקומונרים וכמדריכים ובכך הם ממשיכים את דרכו.
חשבנו שאין דבר מתאים יותר מלהקריא לפניכם צ'ופר פרידה שכתב אפי לחניכיו עם סיום תפקידו:

צ'ופר פרידה מרגש מאפי יקירנו האהוב ז"ל אל חניכיו בתנועת אריאלעד בנים:

"אני רוצה לספר לכם סיפור, נא לא לצחוק!
על אדם, גנן שגר אי - שם רחוק.
כבר מגיל צעיר טיפל בגינה,
ועבר איתה את חייו בכל עונה ועונה.

בחורף, כשפרחו וצמחו לתפארת והדר,
ובקיץ כשבניהם צמחו קוצים ודרדר.
אך הוא, עם כל הירידות והעליות תמיד נשאר נאמן, וטיפל במסירות ודאגה בכל שתיל קטן.

כך חלפו הימים,
לרגע לא הרגיש שיגרה,
טיפל בכל פעם בבעיה אחרת שנוצרה.
חברינו הגנן לא טיפל רק בתהליך הגדילה,
הייתה בו גם תפילה, 
שתתגשם המשאלה,
ואם תשאלו איזו משאלה כבר אפשר לבקש מכמה פרחים שישנם...

אז תדעו שזה לא פשוט ולגנן היה קשה,
הוא לא ידע איך לעשות זאת, הוא פשוט רצה שיפסיקו להתחרות אחד בשני כי את כולם הוא אוהב,
לא אכפת לו מי יותר יפה, לזה הוא לא שם לב!
הוא ביקש שימשיכו לגדול כגינה אחת גדולה ושלמה 
ושאף פרח לא יתפאר על כך שהוא רב קומה.
לא כך רצה לראות את הגינה,
כאב לו לראות את אוהביו שומרים טינה.

התפלל שאהבתו אליהם תתחלק בניהם ושידעו להעניקה בין חבריהם.
וכך ניסה והשתדל להעביר זאת לפרחיו והם אהבוהו  אך קשה היה להם ללכת בדרכיו.

הם המשיכו בשלהם, באותה תחרות, אך הוא שם לב שחלה השתנות.
והוא, הגנן שכ"כ אהב וחיבב, למד מהם המון, וכמוהם פַרח וליבב.
הם לימדו אותו לצמוח, לצחוק ולאהוב, לתת, להעניק ולעיתים אף לכאוב.

ויום אחד, אחרי שנים רבות, חש הגנן צורך להשתנות.

הוא הרגיש שהפרחים שלו, 
השתילים השתנו וגדלו, את ילדותם משילים.
והוא אשר כ"כ אהב אותם ידע שצריך גנן חדש, לטובתם.
גנן אחר, שאת הגינה ירענן, שיֵלַמֶד לגדול, ושאת ליבו ייתן...
הוא אסף אותם בידיו העייפות ורצה לומר- אך החל לבכות, 
ובבכי הזה - מלא צער, פרידה וכאב,
ידעו הפרחים מה בליבו, ידעו היטב.
וכל דמעה כזו, חמה ורטובה,
נשארה על כל פרח, והעבירה את האהבה.

ובכך גם נשארה אותה המשאלה –

שלא יהיו פרחים, אלא גינה אחת גדולה!!!

ובאושר רב אמר בליבו את זו - אשרַי שזכיתי לגינה כזו!!!

תמשיכו לגדול ולצמוח כמו תמיד!!! 

אני תמיד פה אם תרצו רק תרימו צלצול:

אפי -  0509097502"

 

 


עתה לא נותר לנו אלא לכסוף, להתפלל ולפעול כולנו יחד לביאת משיח צדקנו, לבניין אריאל ולגאולה השלמה במהרה בימינו בחסד וברחמים...
על מנת לזרז את העושים במלאכה להקצאת מבנה לסניף החלטנו כבר עתה להכין ולתרום שלט שאנו מתפללים שיתלה בע"ה בקרוב על מבנה הסניף.
שיהיה לכולנו ערב מהנה, שבוע טוב ובהצלחה לשבטים העולים השנה.

דרג את הכתבהדירוג כתבה דבריהם של עוזי ואלרואי אריאל: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
2 מדרגים

כתבות נוספות

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד