אין הדבר תלוי אלא בי (פעולה)

אין הדבר תלוי אלא בי (פעולה)
נושא: ארץ ישראל, עם ישראל
תת נושא: אחדות וערבות, גוש קטיף, מדינת ישראל
קטגוריה: פעולה
גיל: נווה-נחלה (ו-ח), חב"ב (ט ומעלה)
רמת פעילות-: עמוקה
פעילות בנושא:גוש קטיף.
בניית גישה של אחריות כלפי מדינתישראל,
הפועלת לעיתים כנגד הערכים והאמונות הבסיסיות ביותר שלנו וכנגד אדמתה שלה

מתאים ל: יום חול

החניך יבין כי לכולנו יש אחריות על אופיה והתנהלותה של המדינה,

לכן אפילו כאשר המדינה פועלת נגד ערכים יסודיים של האומה,

עלינו להוסיף אחריות ומעורבות, ולא חלילה לשבור את הכלים!

 

עיתונים, מספריים

כרטיסים

מקור: הרב שאול ישראלי (נספח)

מקור: שאלה לרב אבינר

נספח: מידע על חוק "פינוי-פיצוי"

דפים וכלי כתיבה

 

הפעולה בנויה משלבים רבים, ניתן לדלג על חלקם ולבחור את השלבים הרלוונטיים.

 

 

נציב במרכז החדר ערמת עיתונים מהתקופה האחרונה וכמה זוגות מספריים. נבקש מהחניכים לעבור על העיתונים, לחפש ולגזור מאמרים המתארים פעולות או מעשים שנעשים מטעם המדינה שהם אינם מסכימים אתם.

לאחר שיבחרו, יציג כל חניך את שמצא.

 

נבחר שני מתנדבים למשחק תפקידים של הדמויות הבאות:

הדמות האחת תהיה דמות "הממלכתי" –

מאמין במדינה כ'ראשית צמיחת גאולתנו' ומקבל את כל מעשיה ופעולותיה כשלוחי ה'.

דמות אחרת תהיה דמות "הגבעוני" – הרואה במדינה מורדת בכל ערכי התורה והמצוות.

 

הסיטואציה: הדמויות, שהגיעו לגיל 16, מחכות בתור הארוך במשרד הפנים,

 כדי להנפיק תעודת זהות. בזמן ההמתנה מתברר להם מהעיתון של היושב לצדם כי אמש התקבל בכנסת חוק 'פינוי-פיצוי'. עליהם לנהל דו-שיח על המדינה בעקבות ה'תגלית' בעיתון.

בתום התנהלות הדו-שיח נשאל את החניכים עם מי הם יותר מזדהים?

איזו דמות לדעתם קרובה יותר לאמת? מי מהם צודק יותר?

 

יש להניח כי הנושא הזה טעון בקרב החניכים,

 וזו הזדמנות לפתוח דיון מעמיק ולהעלות נקודות חשיבה רבות ככל האפשר הקרובות לכל דרך.

נראה עם החניכים כי בשתי הדמויות ולמעשה, בשתי הדרכים שהדמויות מייצגות אותן,

יש צד של אמת ועוגן במציאות –

אנו אכן יודעים כי מדינת ישראל היא 'ראשית צמיחת גאולתנו' אך מנגד אנו מודעים לכך שהמדינה יכולה לפעול נגד ערכים בסיסיים ביותר, כגון: חקיקת חוק 'גיור קפיצה',

המכיר בגיורים שאינם אורתודוכסיים שבוצעו בחו"ל;

הניסיון לבטל את חוק איסור מכירת חמץ בפסח; תוכנית ההתנתקות ועוד.

 

נשאל את החניכים – מי אחראי לכך? במי תלוי מצבה הרוחני של המדינה?

נציג בפני החניכים גורמים שונים הקשורים למדינה ומשפיעים עליה,

נרשום כל אחד מהם על כרטיס ונבקש מהם לדרג את הגורמים הבאים לפי רמת אחריותם למציאות במדינה, מהגבוה לנמוך, לדעתם:

  • ראשי ממשלות
  • המפלגות הדתיות
  • אנשי חינוך
  • עיתונאים
  • תנועות הנוער
  • כל אחד ואחד מאתנו
  • יהודי חו"ל
  • ראשי האקדמיה בארץ
  • הרבנים הראשיים

לאחר שיסיימו, נבקש מהחניכים לנמק את הדירוג שבחרו בו. ננסה להבין עמם –

מה הופך גורם מסוים לבעל אחריות? לעומת זאת, מה מסיר אחריות מגורם אחר?

נקריא לחניכים את דברי הרב שאול ישראלי (נספח).

 

למדריך! קל הרבה יותר לרכז חניכים סביב קריאת מקור, כאשר המקור מונח לפניהם. לכן רצוי תמיד לצלם מקורות כגון אלה ולחלקם לכל החניכים בעת הקריאה.

 

לאחר הקראת הקטע נשאל את החניכים –

- על מי 'מטיל' הרב ישראלי את האחריות למצב הרוחני של המדינה?

- איזה כלל בהבנת המציאות הרוחנית הוא מדגיש?

 

נראה כי הרב ישראלי מחדד לנו את ההבנה של האחריות החיונית של כל אחד ואחד! בתחום הרוח הדברים אינם בידי שמים אלא בידנו! את הטענות כלפי המדינה ומצבה הרוחני עלינו להפנות חזרה, באותה תקיפות, אל...עצמנו!!!

 

השינוי המרכזי שעלינו לעשות בעניין הוא המעבר מעמדת משקיפים מתלוננים להבנה שהאחריות רובצת על כתפינו לפחות כמו על כתפי הפועלים בניגוד להשקפותינו!

 

נציג בפני החניכים שאלה שהופנתה אל הרב שלמה אבינר ופורסמה בגיליון "באהבה ובאמונה" פרשת תרומה התשס"ה:

 

שאלה: "נמאס לי סופית מהמדינה הזאת ומהממשלה הזאת! זאת ממשלת שמד, הבוגדת אידיאולוגית ביהדות, בהתנתקות טוטאלית מהאמונה, מהארץ ומהלאומיות ... אני נותן גט פיטורין למדינה המנוכרת הזאת ואני עוזב את הצבא הזה. שיסתדרו בלעדיי."

 

נבקש מהחניכים, בקבוצות או כבודדים, לכתוב מכתב תשובה לשואל זה.

לאחר מכן נשמע את תשובותיהם של החניכים.

 

ננסה לברר עם החניכים מהו סוג התשובות שענו לשואל?

מהי הנקודה המרכזית שצריכה להיות ברוח המענה לשאלות בסגנון זה?

נדגיש כי ראשית חשוב לשנות את תפישת הניכור! אפשר להשיב לאדם זה תשובות רבות וחשובות, אולם ראשית עליו להכיר באחריותו למצב! עליו לשנות גישה. במקום לראות עצמו כמשקיף חיצוני, עליו להבין כי הוא עצמו חלק בלתי נפרד מהעם ומהמדינה.

 

בשלב זה נרצה לתת לחניכים להעלות רעיונות למשמעות המעשית של הפנמת אחריות זו ולפתחם.

נחלק את החניכים לשלוש קבוצות, כשכל קבוצה תציין מעגל בחיינו:

  • אני
  • הסביבה והחברה שלי
  • כלל מדינת ישראל

כדי להמחיש זאת אפשר להעמיד את הקבוצות כמעגל בתוך מעגל.

נחלק להם כלי כתיבה ודפים ונבקש מכל קבוצה לחשוב ולהגדיר בכתב, מה יכולה להיות המשמעות של אחריות זו, במסגרת המעגל שהיא מייצגת.

 

רעיונות אפשריים:

אני: ללמוד ולהעמיק מהי המשמעות של מדינת ישראל כיסוד כיסא ה' בעולם, להתנהג ולעבוד על עצמי להיות מוסרי יותר, לשרת שירות צבאי בגל"צ, לשרת שירות לאומי במדרשה ללימודי יהדות;

 

החברה והסביבה הקרובה שלי: יצירת תקשורת חלופית (כגון ערוץ 7, עיתון 'מקור ראשון'), הקמת אולפנות וישיבות תיכוניות נוספות וחיזוק הקיימות;

 

כלל מדינת ישראל: פעילות למען עלייה (כדוגמת הסוכנות ושליחיה), פעילות למען קירוב רחוקים (כדוגמת 'מעייני הישועה', 'ראש יהודי' וכו'), פעילות בארגוני חסד שונים (ארגון 'פעמונים' הפועל ע"פ הכוונתו של הרמב"ם בהלכות צדקה, ארגון 'במעגלי צדק'), התייחסות רבנית הלכתית-מוסרית נרחבת לסוגיות שעולות בחברה הישראלית (כדומת "תחומין").

 

בדיון זה חשוב לשים לב ולהדגיש לחניכים את הנקודות הבאות:

  • האחריות לאופיה היהודי של המדינה לא התחילה היום! רבים וטובים פעלו לכך לפנינו, בין שאנו יודעים על כך בין אם לאו, ויצרו את המציאות שאנו חיים בה היום. יש לזכור כי לפני שני עשורים 'להיות דתי', בחברה הכללית הישראלית, נתפש ממש כדבר שיש להתבייש בו!
  • שינוי תודעתי הוא בעל משמעות אדירה גם אם לא נמדוד אותו במספר התנועות והארגונים שהקמנו!
  • על כל אדם להיות רגיש כלפי אופיו ויכולותיו במיקוד המעגל שהוא צריך לפעול בו, אך עם זאת להיות עירני לצורכי השעה הדחופים יותר.

נסכם כי ברור שאנו נמצאים בתקופה קשה מבחינה אמונית-מדינית, אולם עלינו להבין כי התנערות מהמדינה וממצבה לא רק שהיא מחמירה את המצב אלא היא מהווה התנערות ובריחה מתפקדנו הגדול והמשמעותי בקביעת אופיה של מדינת ישראל שהנה 'ראשית צמיחת גאולתנו'! כמי שמאמינים ורואים את מדינת ישראל ככיסא ה' בעולם, עלינו להפנים ראשית לכול את אחריותנו להפיכתה של המדינה ליותר ויותר כיסא ה' בעולם.

אל נצפה כי המדינה תהיה כזו מאליה, אל נצפה כי יעשו זאת אותם חלקים שאינם מאמינים או חיים ע"פ דרכה של תורה בכלל ותורת ארץ ישראל בפרט. זוהי משימה שעלינו למלאה, כל אחד בדרכו שלו – יש שיקימו תנועות וארגונים הפועלים כלפי חוץ, יש שיעמיקו את בניין התורה ואמונתה בתוכנו, יש שיחזקו את עצמם ואת אישיותם ויוסיפו עוד אישיות של תורת ארץ ישראל. איש איש ודרכיו, איש איש ומסלוליו.

 

ויה"ר שנזכה להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש, בעז"ה, על כל המשתמע מכך!

הדפסשלח לחבר
אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד