בית המקדש - בימינו יחודש?! (פעולה)

בית המקדש - בימינו יחודש?! (פעולה)
נושא: ארץ ישראל, בית המקדש, במעגל השנה
תת נושא: בציפיה לבנין אריאל, גלות וגאולה, תשעה באב
קטגוריה: פעולה
גיל: גלעד-הראל (ג-ה)
רמת פעילות-: עמוקה
פעילות עוסקת בבית המקדש.
המחויבות שלנו לפעול למען בנין המקדש במהרה בימנו

מתאים ל: שבת

 

 

עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:

אורו של עולם

מצפים למקדש! (פעולה)

 


 


1. החניכים יבינו שכדי להשיג דבר שאנו רוצים בו, עלינו לעמול ולפעול לשם השגתו.
2. החניכים יבינו את משמעות מאמר חז"ל: "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו".
3. החניכים יחשבו על הפעולות שעליהם לעשות על מנת לקרב את בניין הבית.

 

  • 2 פאזלים
  • עזרים למשימות (אם יש צורך)
  • כרטיסיות מקרים 
  • קופסאות וקרטונים (ביום חול) 
  • טושים לכתיבה (ביום חול)

 

 

 לעמול כדי לזכות!

המדריך יכין לקראת הפעולה 2 פאזלים עליהם רשום מאמר חז"ל: "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו".

נחלק את השבט לשתי קבוצות, כאשר מטרת כל קבוצה היא לזכות בכל חלקי הפאזל,

 ולסיים ראשונה להרכיבו, פרס מובטח לקבוצה הזוכה. המדריך ייתן לשתי הקבוצות משימות שוות במקביל,

ועל כל משימה שתבצע היטב, תקבל הקבוצה חלק מהפאזל.

יחד עם החלק תקבל הקבוצה את המשימה הבאה.

 

מדריך, שים לב!

המשימות אינן חשובות מצד התוכן שלהן, אלא מטרתן היא להראות שכדי להשיג משהו חשוב, יש להתאמץ לשם כך.
משימות לדוגמא: לשתות בקבוק מים שלם (של חצי ליטר...), לאסוף מכל הסניף 8 שעונים,

 להשיג 5 חתימות של אנשים שלא גרים באזור, להצליח שכל הקבוצה תספור עד עשר בלי ששניים יאמרו את אותו המספר,

לרוץ 20 סיבובים סביב הסניף...

לאחר שאחת הקבוצות הרכיבה את הפאזל, וגילתה את המשפט,

נקיים דיון עם החניכים על מהלך המשחק (ובהמשך הפעולה נדון בקטע הרשום לפניהם).

נברר עם החניכים –
מדוע היו מוכנים להתאמץ ולפעול במהלך המשימות (מלבד טעם החוויה הקבוצתית...)? מה עמד לנגד עיניהם?
נבין שרצונם היה להשיג את חלקי הפאזל ולזכות בניצחון, ומשום שהדבר היה כרוך בהצלחה במשימות,

הם היו מוכנים להשקיע ולעמול לשם כך.
את הבנת העיקרון הזה נחדד בעזרת הפעילות בשלב הבא.


 

עשייה מובילה שינוי
נחלק את השבט ל-3 קבוצות. כל קבוצה מקבלת מקרה שלאחריו נקודות לדיון.

על הקבוצה לדון במקרה ולהציג אותו לכלל השבט.

אפשרות אחרת היא לבחור 3 זוגות מתנדבים שיציגו את המקרה לכולם ולאחר ההצגות יקיים המדריך דיון כולל.
 
בתום ההצגות נשאל את החניכים – מה המשותף לכל האירועים?

מהו העיקרון שעל הילדים בסיפורים השונים להבין, ע"מ שיוכלו להשיג את חפצם?

 נבין עם החניכים שכאשר אנו רוצים להצליח או להשיג דבר מסוים, עלינו לעמול עבורו, להתאמץ ולעשות מעשה כדי להשיגו.
כדי לסכם זאת בצורה משמעותית, יספר המדריך את הסיפור הבא (עדיף לספר בע"פ, כמובן):

יהודי אחד היה נתון במצב כלכלי קשה מאד, למרות ניסיונותיו הרבים להרוויח כסף כדי לכלכל את אנשי ביתו.

 יום אחד שמע האיש בשוק, כי בעוד שבוע תיערך הגרלה על סכום כסף גדול.

התרגש היהודי לשמע הבשורה ורץ מיד אל הרבי כדי לקבל ברכה.

הרבי הרעיף את ברכותיו ואיחל לו שחלומו יתגשם.

כל השבוע הוא הרבה בתפילות ותחנונים וכבר החל לדמיין מה יעשה בכסף לכשיגיע לידיו.

לאחר שבוע הכריזו ברבים את תוצאות ההגרלה, היהודי ששמע ששמו אינו מופיע ברשימות,

הלך מיד אל הרבי לשאול כיצד ייתכן שהרבי נתן ברכה וכל השבוע הוא הרבה בתפילה,

אך הוא לא זכה בהגרלה?! ענה לו הרבי: ובכן...כדי לזכות בהגרלה היה עליך לעשות מעשה ולקנות כרטיס...

אכן, כדי להשיג את מבוקשנו עלינו לעמול ולהתאמץ, ולא להסתפק בהמיית הלב.
עקרון זה נכון בוודאי גם לדבר החשוב ביותר בחיינו – עליו דברנו בפעולות הקודמות – בניין בית המקדש.

לא די בתקווה ובתפילה שיבנה במהרה בימינו. עלינו לחפש מה אפשר לעשות כדי לזכות לבניינו, ולפעול ככל יכולתנו לשם כך.

 

 

מפשילים שרוולים, מתחילים לעשות!
נחזור למשפט הרשום על גבי הפאזל מהשלב הראשון של הפעולה, ונלמד את הרעיון הטמון בו:
"כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו"


ננסה להבין - מהי כוונתו של המשפט? מדוע מוטלת אשמת ההחרבה והאחריות על כל הדורות הבאים אחרי החורבן,

והרי לכאורה לא אנחנו האשמים בהחרבת הבית???
לאור הרעיון שהועבר בחלקה הקודם של הפעולה, אנו מבינים שבידינו לפעול לבניית בית-המקדש,

 ואם לא עשינו כן, הרי שכאילו אנחנו אחראים להחרבתו.
אם כן, עלינו לברר באילו דרכים נוכל לפעול לבניית הבית.

המדריך ידון עם החניכים בשאלה זו. נכבד כל רעיון (בין אם מדובר בעיקרון כללי – "להרבות אהבת חינם",

"לחנך לאהבת המקדש"; ובין אם מדובר במעשה פרטי: "לא לדבר לשה"ר", "לכבד הורים"...)

 וביום חול אף נרשום את הרעיונות נעל גבי גיליון נייר גדול.

כוונים רעיוניים שניתן לכוון אליהם את הדיון:
א. להיות ראויים- כיוון שבית המקדש עשוי להיות מותנה ברמה הרוחנית של העם, הדבר מוטל בראש ובראשונה עלינו.
ב. להכניס למודעות- ידוע מאמר הכוזרי שכל המעורר בלב בני האדם אהבה למקום הקדוש ראוי לשכר ומקרב את בניין המקדש.

עלינו לעורר את עם ישראל ולהפיץ את חשיבותו של המקדש.
ג. לימוד הלכות- אחד הדברים, באין יכולת לעשות מעשים, המקשרים אדם לנושא כלשהו הוא העיסוק והלימוד.

אנחנו יכולים להעמיק ולהשמיע, בכל המסגרות, את עניין בית המקדש וכל שתלוי בו.
ד. קשר פיזי- העיסוק והלימוד צריכים להיות לא רק רעיוניים. ההליכה לסיבובי שערים,

 תפילה בשריד בית המקדש –

הכותל המערבי ואף כל הבונה דגם של המקדש וחש מערכת מלאה של חיים אמוניים מתקשר לעניין הגדול של הבית.
ה. זכרון ירושלים- גם אם להלכה נפסק שאין להרבות באבילות, הרי העלאת זכר ירושלים בכל מקום ובכל מצב תקשר אותנו לבית חיינו.


כדי להמחיש את תרומתו החיונית של כל אחד לבניין בית המקדש,

 נבנה ביחד מעין "קיר-בית" מקופסאות נעלים שיביאו החניכים לקראת הפעולה (רצוי לעטוף את הקופסאות בנייר חום).

כל חניך יחליט על מעשה שהוא מקבל על עצמו בלי-נדר להתחזק בו,

בעניינים שבין אדם למקום ובעניינים שבין אדם לחברו, ויכתוב אותו על ה'אבן' שלו.

מכלול האבנים ימחיש את תרומתנו במעשה לבנין הבית.

 


בפעולות הקודמות הבנו את משמעות בית המקדש לעם ישראל ולעולם כולו והבנו כי גדול החיסרון שנוצר לאחר חורבנו.

אלא - שלא מספיק להבין את עוצמת החסר.

כשאנחנו רוצים להשיג דבר מסוים – זה דורש מאיתנו להתאמץ ולעשות מעשים לשם כך.

מתוך דברי חז"ל אנו לומדים, כי מוטלת עלינו האחריות לבניין בית המקדש.

עלינו להבין שבניין בית המקדש בידינו ממש, ולקבל על עצמנו מעשים ולעשותם בפועל כדי להגשים חזון זה.

 

בעת מתן המשימות וביצוען יש לשמור על כללי הבטיחות.

 

 

 

 

תיוג: בית המקדש, בית מקדש, ביהמ"ק, ירושלים, גאולה, גלות, בציפיה לבניין אריאל, מצפים למקדש, האחריות שלנו לבניין המקדש, התפקיד שלנו, שבוע המקדש.


  כרטיסיות מקרים
דרג את הכתבהדירוג כתבה בית המקדש - בימינו יחודש?! (פעולה): 4 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
15 מדרגים
הדפסשלח לחברהוסף תגובההוסף תיוג משלך
אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד