על הרב קוק

על הרב קוק
נושא: אישים, במעגל השנה
תת נושא: גדולי ישראל, אלול ועשרת ימי תשובה
קטגוריה: חומרי העשרה
גיל: נווה-נחלה (ו-ח), חב"ב (ט ומעלה)
רמת פעילות-: עמוקה
מקור על תולדות חייו של הרב קוק.

מתאים ל: שבת, יום חול

 

 

עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:

"פרשת הכותל"- הרב קוק לא מוותר על האמת

חינוך בדרך הרב קוק

 

 

 

הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה - ג' באלול ה'תרצ"ה) הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל. הרב קוק שימש ברבנות בלטביה, עלה לארץ ישראל בכ"ח אייר תרס"ד , בתקופת העלייה השנייה, .הוא נתמנה לרבן של יפו והמושבות ולאחר מלחמת העולם הראשונה לרבה האשכנזי של ירושלים. הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל בה כיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון, וכן ייסד את ישיבת מרכז הרב. 

 

קורות חייו

נולד בעיירה גריבה שבלטביה לפרל זלטא ולרבי שלמה זלמן קוק. בילדותו התחנך אצל אביו שהיה 'מתנגד', אך התחבר לחסידי חב"ד שאמו באה מקהילתם . מגיל בר מצווה למד בעיירות סמוכות: אצל הרב אליעזר דון יחיא והרב יעקב רבינוביץ בלוצין, אצל רבה של דווינסק, הרב ראובן הלוי לוין ואצל רבה של סמורגון הרב נח חיים אברהם שפירא וחתניו הרב תנחום גרשון ביליצקי והרב מנשה יוסף גינצבורג.

הוסמך להוראה על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין מחבר "ערוך השולחן" לפני שהגיע לגיל עשרים. בשנת תרמ"ד השתדך עם אלטה בת-שבע, בתו של הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת), רבה של פוניבז'. לאחר אירוסיו למד במשך כשנה וחצי בישיבת וולוז'ין, בראשותה עמד הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב), שבו ראה אחר כך את רבו המרכזי. לאחר נישואיו בניסן תרמ"ו, חזר הרב קוק ללמוד ולגור בפוניבז' על שלחנו של חתנו האדר"ת, ושם נולדה בתו הבכורה פרידה חנה בי"ז בטבת תרמ"ח .

 

תקופת זיימל ובויסק

בשנת תרמ"ח נתמנה לרבה של העיירה זיימל שבליטא - עיירה קטנה ובה קהילה מסורתית. שם למד קבלה כתלמיד-חבר עם אחד מגדולי מקובלי דורו, הרב שלמה אלישיב, מחבר הספר הקבלי "לשם שבו ואחלמה". כעבור שנה נפטרה אשתו, והרב קוק נותר אלמן עם בתו הפעוטה בת השנה וחצי. לאחר כשנה במהלכה עסק בהגות וקבלה, נישא לרייזה רבקה, בתו של הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים (אחיו התאום של האדר"ת) שהייתה בת דודתה של אשתו הראשונה וגדלה בבית האדר"ת לאחר מות אביה. ממנה נולד בנו הרב צבי יהודה קוק בי"ד בניסן תרנ"א. בשנת התרנ"א, הוציא לאור גם את ספרו חבש פאר הכולל חלק הלכתי וחלק מחשבתי, ובו הוא קורא להקפיד על הנחת התפילין במקומן הנכון. לאחר הוצאת הספר לאור, נדד הרב קוק זמן מה בין העיירות כדי להפיץ את ספרו. לאחר מכן, בשנת תרנ"ה נבחר כרבה של בויסק, שהייתה עיר גדולה יותר ובה היה גם ציבור בעל נטייה מודרנית. לאחר מכן, החל משנת ה'תרס"א, החל לפרסם מאמרים הגותיים בביטאון הרבני "הפלס". בבויסק גם נולדה בתו השנייה בתיה-מרים בשנת ה'תרנ"ט , שלימים נישאה לרב שלום נתן רענן. בתקופה זו עסק בכתיבת החיבורים עין איה (חלקו הגדול), מדבר שור (דרשות שנשא בתקופה זו), ולנבוכי הדור, חיבור הגותי על התמודדות היהדות עם זרמי מחשבה מודרניים. כתבים אלה יצאו לאור שנים רבות לאחר פטירת הרב קוק.

 

תקופת יפו

כאשר פנו אליו אנשי יפו בהשתדלותו של הרב יואל משה סלומון לכהן כרב העיר יפו והמושבות, הגשים את חלומו לעלות ארצה, על אף שאנשי קהילת בויסק העשירה, ניסו לשדלו להשאר בהגדלת משכורתו ותשלום חובותיו. בכ"ח אייר תרס"ד הגיע ליפו והחל לכהן בתפקיד זה. תקופת יפו הייתה התקופה הפורייה ביותר בכתיבתו, ובה נכתב החומר לכמה מהיצירות החשובות שלו (שהתפרסמו מאוחר יותר) - אורות, אורות הקודש, עולת ראי"ה ועוד.

בתענית אסתר תרס"ז נולדה בתו הצעירה אסתר יעל, ובאותו זמן התארסה בתו הגדולה פרידה חנה עם דודה, ישראל שמעון רבינוביץ' תאומים, בנו של האדר"ת וממייסדי העיר בת ים.

ביפו הקים ישיבה שהייתה קטנה ומנתה פחות משני מניינים, ביניהם היה הרב יהושע קניאל, רבה של חיפה. הישיבה שכנה בקומה העליונה של תלמוד תורה "שערי תורה" בבית הכנסת, כאשר בחציו השני של היום עבדו והשתכרו התלמידים בבית המלאכה "שערי תורה" שנוסד בצמוד לישיבה. הרב קוק מסר לתלמידים שיעור יומי, ועל סגל המורים נמנו בין השאר זלמן שך ושם טוב גפן. למעשה היה זה מבנה של שני אגפים שבאגף שבקומה השנייה שכנה דירתו, ובאגף השני היה מקום לימודו וישיבת בית דינו. שם הייתה הישיבה. הבית שבו התגורר הרב, שוכן ברחוב אחווה 21 בשכונת נווה צדק הכלולה בתל אביב-יפו דהיום.

בשנת תרע"ד יצא הרב קוק, כרבם של המושבות, בראש משלחת רבנים למסע המושבות הראשון. המסע נמשך כחודש. במסעות אלו ניסה הרב קוק לחזק את הקשר בין החלוצים לתורה ומצוות.

 

תקופת מלחמת העולם הראשונה

בשנת ה'תרע"ד יצא לכנס העולמי של אגודת ישראל בשווייץ בשל רצונו לקרבם למפעל הציוני, ולאחר חודש נתקע שם בסנט גלן בשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה. שם פעל פעילות ציבורית כדי לסייע ליישוב שבארץ. בשנת ה'תרע"ו הציעה לו קהילת מחזיקי הדת שבלונדון להיות רבה, והוא ניאות בתנאי שיחזור ליפו בהזדמנות הראשונה שיוכל. בהיותו בלונדון הקים מספר ישיבות. השפיע על הממשלה הבריטית שלא תסגיר לרוסיה יהודים רוסיים שהיגרו ממנה, וניהל מאבק עם אנגלים בני דת משה, שטענו כנגד התנועה הציונית, וניסו להשפיע על הממשל הבריטי להימנע מהצהרת בלפור. בעקבות גילוי דעת של הרב קוק בבתי הכנסת נשלחו תזכירים רבים לחוגי השלטון מהקהילות היהודיות שתוכנם היה, שדת ישראל קשורה בלאומיות הישראלית ובארץ ישראל, גילוי דעת שחזק עמדתם של מצדדי פרסום ההצהרה. בשעת הוויכוחים על ההצהרה בפרלמנט הבריטי, העלו אחדים מהצירים את הסתייגות היהודים המתבוללים, שטענו שההצהרה מנוגדת לרוח הדת היהודית. בתשובה לכך קם הציר קיילי וענה: "על מי יש לנו לסמוך בנוגע לצד הדתי, על הלורד מונטגיו שאוכל איתנו חזיר, או על הרב של "מחזיקי הדת" הרב קוק?!".

בשנת התרע"ח הוזמן הרב קוק על ידי הרב ד"ר דב רעוועל לבקר בארצות הברית. מהם יצא הייתה הצעה נדיבה מטעמו של הרב רעוועל וגיסיו, האחים טרוויס, לממש את חזונו של הרב קוק ולממן את ההקמה של הישיבה המרכזית העולמית בירושלים.

 

תקופת ירושלים

בתום המלחמה, לאחר תקופה של כשלוש שנים בלונדון, חזר הראי"ה לארץ ישראל ונתמנה בשנת התרע"ט לרבה של ירושלים, זאת לאחר שראשי המוסדות והישיבות ורוב רבני ירושלים חתמו על מכתב מינוי. בכך אייש משרה שהייתה מיותמת מספר שנים, מאז פטירת הרב שמואל סלנט. בהמשך כונן את מוסד הרבנות הראשית, שבה ראה שלב ראשון לייסוד הסנהדרין, ונהיה הרב הראשי האשכנזי הראשון של ארץ ישראל. את הרבנות הראשית ראה כהנהגה רוחנית כלל עולמית ולא כמנגנון ביורוקרטי.

סמוך להתמנותו לרבה של ירושלים נהרגה בתו הצעירה אסתר-יעל בעת שנפלה מגג הבית הזמני בו התגוררו ברחוב הנביאים.

 

תנועת דגל ירושלים

אף שהראי"ה חיבב את תנועת המזרחי‏‏‏‏, היו בה צדדים שהוא ביקר. לראייתו, המזרחי הייתה פשרנית מדי, לא החמירה מספיק בענייני הלכה-הנהגה, והתבטלה כלפי ההסתדרות הכללית.‏‏ ב-תרע"ח, ביקש לייסד הסתדרות, דגל ירושלים שמה, אשר תאגד בתוכה את כל היהודים שומרי התורה אשר אוהדים את המפעל הציוני. התנועה התבססה בעיקר על אישיותו הכריזמטית של הרב קוק, כך שלמען הצלחתה היה על הרב קוק להישאר במערב אירופה. רצונו של הרב קוק לחזור ולפעול בארץ ישראל, חוסר יכולת או רצון להתמודד עם מיסודה של תנועה פוליטית, התנגדות המפלגות הדתיות האחרות, וגם עצירת פעילותה למען לא תפגע בתנועת המזרחי היו בעוכרי התנועה החדשה.

 

פטירתו

הרב קוק נפטר ממחלת הסרטן בגיל שבעים, ביום ג' באלול ה'תרצ"ה בבית ההבראה בקרית משה, והובא למנוחת עולמים בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים. השאיר אחריו שתי בנות ובן: הרב צבי יהודה קוק, יורשו הרוחני וממשיך דרכו (לצד הרב יעקב משה חרל"פ והרב דוד כהן - הנזיר), לאחר ששכל בת בצעירותה.

 

הקשר של תנועת אריאל לרב קוק

תנועת הנוער אריאל רואה את עצמה כהולכת בחזונו של הרב. כוון שכך שיר "האמונה" ,המנון של התנועה, נלקח מתוך שירו של הרב קוק . הסיסמא אותה חרתה התנעה "תורת חיים בעוז" היא סיסמא שבלא ספק יונקת מהגותו של הרב, בנוסף אנו רואים את עצמנו כממשיכי הרב בשאיפתנו לתחיית האמה בתורה חומרית ורוחנית ובשאיפה לבניין אריאל.

 

 

[מעובד מתוך ערך "הרב קוק" באתר וויקפדיה]

 

 

 

 

 

תיוג: הרב קוק, הרב אברהם הכהן קוק, הראי"ה  הרא"יה, תולדות חייו של הרב קוק, הקשר של תנועת אריאל לרב קוק, תנועת דגל ירושלים, תולדותיו של הרב קוק, סיפור חייו של הראי"ה.

 

דרג את הכתבהדירוג כתבה על הרב קוק: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
3 מדרגים
הדפסשלח לחברהוסף תגובההוסף תיוג משלך
אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד